הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – OCD

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – OCD

הפרעה אובססיבית מתאפיינת בנוכחותם של רעיונות, דימויים או דחפים בלתי רצויים החוזרים על עצמם בצורה המפריעה לתפקודו התקין של האדם.
הקומפולסיה היא המעשה הטקסי העוזר בשיכוך החרדה שעוררה האובססיה.
לרוב האובססיה מלווה בקומפולסיה (בכ-90% מהלוקים בהפרעה) כאשר האדם מודע לאי הרציונליות של מעשיו, אך אינו מסוגל להיפטר מהמחשבה האובססיבית והיא תוסיף להציק לו עד ביצוע המעשה הקומפולסיבי ( שני שלישים מהלוקים בהפרעה מדווחים על יותר מאובססיה אחת).
לדוגמא: החשש החוזר על עצמו שלא סגרתי את דלתות ביתי הוא האובססיה, וסיבוב המפתח לנעילת הדלת בכל פעם מחדש הוא הקומפולסיה.
הנושאים האובססיבים הרווחים הם נזק, סיכון או סכנה.
אובססיות נפוצות כוללות צורך קיצוני בסדר וארגון, דאגות מפני הזדהמות, ספק, אובדן ותוקפנות.

הקומפולסיות הנפוצות:
ניקיון בלתי פוסק, בצורת נטילת ידיים, מקלחות תכופות או ניקיון בלתי פוסק של הבית.
בדיקת ביצוע פעילויות שגרתיות כמו נעילת דלת עשרות פעמים.
חזרה על פעולה מסוימת ללא הפסק, כמו מלמול שם או מילה שוב ושוב.
ביצוע שגרת יום יום באיטיות מוגזמת. אגירת חפצים וקושי בהשלכת חפצים מיותרים.
אובססיה קומפולסיבית (הפרעת טורדנות כפייתית) מסווגת כהפרעת חרדה, משפיעה על יותר מ-2% בקרב מבוגרים ובמידה שווה כמעט אצל גברים ונשים.
מחשש להיקלע למצב מביך או לשאת סטיגמה, הסובלים מהפרעה זו מבצעים לעתים קרובות את הקומפולסיה בצורה חשאית, ולרוב היא עשויה להימשך כמה שעות מידי יום.
הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן.
הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.
כשליש מהאנשים הסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית מדוכאים בעת אבחונה של המחלה. בסך הכל, שני שלישים נעשים מדוכאים בשלב זה או אחר.
גישה עכשווית מתייחסת להפרעה זו כאל התמכרות, כאשר הסובל מההפרעה חייב לבצע את הטקס שלו כדי להירגע.

הגורמים

מעריכים שאחוז או שניים מהאוכלוסייה יפתחו טורדנות כפייתית במהלך חייהם, ונראה שבשיעור זה אין שוני בין תרבותי גדול. יש סיבה להניח שלבעיה נפשית זו יש גורמים גנטיים.
מחקר העלה קישור בין רמות נמוכות של סרטונין, מוליך עצבי הקשור לוויסות רמות מצב רוח, להתפתחות האובססיה הקומפולסיבית. בנוסף, ישנן ראיות לכך שחוסר איזון בסרוטונין עלול להיות מועבר מהורים לילדיהם. פירושו של דבר הוא שייתכן כי הנטייה לפתח OCD היא מולדת.
רמות נמוכות של סרטונין, כתוצאה מהפרשה מופחתת או בלתי מאוזנת, קשורות גם להופעות חרדה אחרות ולדכאון, המעצימות בעיות נפשיות.
בסריקות מוח נמצא, כי אזורים האחראים על דחפים "פרימיטיביים" במוח (בעיקר דחפים הקשורים באיתור סכנות, התגוננות בפניהן וכיוצא באלה), פעילים יותר אצל הסובלים מטורדנות כפייתית. משערים כי תופעה זו מושפעת גם היא מרמות נמוכות של סרטונין.
יש חוקרים המאמינים שהפרעה אובססיבית כפייתית נובעת מהרגלים התנהגותיים הנרכשים במהלך הזמן.
גורמי מתח סביבתיים היכולים "להצית" האובססיה אצל אנשים בעלי נטיה ולהחמיר את התסמינים הקיימים: התעללות, שינויים בתנאי החיים, מחלה, מוות של אדם אהוב, שינויים או בעיות בבית הספר או בעבודה, דאגות בנוגע לזוגיות.

טיפול קונבנציונאלי

פסיכותרפיה- תרפיית חשיפה, בה אדם נחשף למצבים או אנשים המעוררים את את האובססיות, הריטואלים ואת תחושת אי הנוחות. חרדתו של האדם או תחושת אי הנוחות שלו יפחתו בהדרגה אם ימנע מעצמו ביצוע הריטואל במהלך חשיפה חוזרת לאירוע מעורר האובססיה.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי המלמד את החולה לשלוט בתסמיני המחלה, כמו למשל הימנעות מפעילויות טקסיות תוך צמצום רמת החרדה.
התאוריה הפסיכואנליטית דוגלת בהוצאה לאור של הדחפים והתמודדות עם הקונפליקט המתחולל סביבם.
הסבר שינוי במחלוקת, במיוחד לאור גילויים במאה האחרונה כי למחלה מרכיב פיזיולוגי משמעותי.
תרופות לטיפול בחרדות מקבוצת SSRI, בעלי פעולת השהיית פירוק הסרטונין. לדוגמא: סרוקסט, ציפראמיל, ציפרלקס, פאבוקסיל, אנאפרניל ועוד..
לרוב, התרופה נותנת מענה זמני ושטחי. המסקנה היא שתרופות כימיות לא מסוגלות לתת מענה לריפוי מוחלט, התרופות מטפלות בסימפטום ולא בבעיה.
הן הטיפול התרופתי, והן הטיפול ההתנהגותי מצליחים לא רק להקל על חיי החולה, אלא גם לחולל שינויים בתמונה שמפיקה סריקת המוח.

הטיפול הנטורופתי

תזונה ואורח חיים
איזון רמות סוכר: העשרת התזונה בסיבים תזונתיים/פסיליום ואכילת ארוחות קטנות לאורך היום ובכך למנוע מצבי רעב וקפיצות ברמות הסוכר המובילות לתנודות חדות במצב הרוח.
תזונה מזינה מגוונת ועשירה בדגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים, ירקות ופירות. תזונה נכונה ולא מעובדת תספק לגוף את הנוטריאנטים ההכרחיים לו לתפקוד תקין.
הימנעות ממזונות מעוררים מחמירי חרדה הגורמים לקשיי הירדמות כמו קפאין ואלכוהול.
מזונות אלה אף מרוקנים את הגוף מויטמינים ומינרלים החיוניים לו לתפקוד תקין ולהירגעות.
הימנעות מעישון ומסביבה מזוהמת החושפים את הגוף למתכות כבדות ורעלים.
הקפדה על פעילות גופנית התורמת להנעה, ניקוי ושיפור מצב הרוח, העלאת הביטחון העצמי והסתת תשומת הלב מן האובססיה.

חשוב לציין, כי ישנם תוספים וצמחים אשר נטילתם בנוסף לתרופות מרשם מהווה קונטראינדיקציה ולכן חשובה היוועצות עם נטורופת וקבלת אבחון וטיפול משלים מלא ופרטני.

תוספי תזונה

איזון מערכת העצבים
העלאת רמות סרטונין, ובכך וויסות רמות מצב הרוח
הפחתת רמות חרדה
תמיכה בתהליכי הרפייה והרגעה
לדוגמא: קומפלקס B (במיוחד B6), ויטמין C, אומגה 3, ברזל וסידן, גאבה, 5HTP, SAM-E.

צמחי מרפא

מרגיעים, מקלים על חרדות ומתח
העלאת רמות סרטונין, שיפור מצב הרוח
אדפטוגניים, מגדילים את כושרו של הגוף בעמידה במצבי סטרס ומצוקה נפשית
מאזני מערכת עצבים
לדוגמא: היפריקום, רודיולה, ג'ינקו בילובה, ולריאן, אשווגנדה, פסיפלורה.

מאת הדר עזרא
נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה

2017-04-04T12:31:02+00:00מרץ 27, 2017| קטגוריות: מאמרים|תגיות: , , |