כיב פפטי – אולקוס – ULCER

כיב פפטי הינו פצע ברירית של הקיבה או בתריסריון ובחלק העליון של המעי – מתחת לקיבה.
כיב בתריסריון או בקיבה יכול להיגרם וכן להחמיר כתוצאה משחיקה של שכבת המוקוס, פגיעה בשכבת ההגנה והפרשה עודפת של – HCL חומצה הידרוכלורית מהתאים הפריאטליים.

ברוב המקרים יש מספיק גורמים מגוננים מפני היווצרות כיב, אבל כשיש פגם בחומרים מגוננים אלה נוצרת התכייבות.
אם יש הפרשה גדולה מידי של חומצות או ייצור מועט מדי של ריקמה או אם הקיבה חשופה לגורמים המעוררים את השכבה המגינה כמו אלכוהול, טבק, תרופות NSAID – המשבשות את מערכת ההגנה של הרירית וגורמות לה להיות רגישה/פגיעה יותר לחומציות, כיב פפטי יכול להתפתח.
כיב פפטי נפוץ אצל גברים פי 2 מאשר אצל נשים.

אבחנה כיב פפטי

כדי לאבחן כיבים ולזהות את מיקומם מבצעים בדיקת אנדוסקופיה, תצלום רנטגן תוך בליעת בריום.
כיום מסוגלים למצוא את קיומו של החיידק Helicobacter pylori באמצעות כמה בדיקות: בדיקות דם, נשימה, צואה ורקמה.
בבדיקת דם בודקים נוגדנים לחיידק, בבדיקת הנשימה שותה הנבדק תמיסה המכילה פחמן מסומן, במידה והחיידק נמצא בקיבה, הוא מפרק את התמיסה והפחמן מגיע לריאות, הנבדק נושף את האוויר לפיה המחוברת למד קרינה רדיואקטיבית.
בדיקה זו משמשת לאיבחון החיידק ולאישור הכחדתו לאחר הטיפול.

בבדיקת הצואה ניתן לגלות אנטיגנים של החיידק.
בבדיקת ריקמה משתמשים בשיטות שונות על מנת לגלות את החיידק בדגימת רקמה שנלקחה בביופסיה מהקיבה בזמן גסטרוסקופיה.
מבחן מהיר ומדוייק הוא מבחן האוראז ( (UREASE (CLO test ) בבדיקה זו משתמשים בערכה מיוחדת בזמן ביצוע תצפית דרכי העיכול העליונות – גסטרוסקופיה לאבחון מיידי של UREASE , אחד האינזימים הספציפיים של החיידק.

הסימפטומים של כיב פפטי

צרבת, כאבים חדים, כאבים של שריפה, נפיחות, תחושה של מועקה – שמשהו יושב באזור הקיבה, צריבה, יכול להיות כיב ללא צרבת.
ייתכנו בחילות והקאות, הפרעה בצריכת מזונות שונים, בדר"כ כאב כשעה אחרי האוכל.
הכאב מוקל ע"י אכילה, תרופות סותרות חומצה או ע"י הקאה.

הגורמים לכיב פפטי

  1. חיידק הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori
    חומצה אינה הגורם היחיד בכיב פפטי, כידוע הנגיף הליקובקטר פילורי – סוג של חיידק היכול להימצא בדפנות הקיבה, יכול להיות גורם ראשוני לכיב פפטי.
    חיידק זה מצוי בקיבה של כמחצית האוכלוסיה הבוגרת ואשר אחראי לכ- 95% ממקרי כיב התריסריון ולכ – 70% מכיבי הקיבה.
    החיידק מפריש חומר UREASE הגורם ליצירת אמוניה, שפוגעת בשכבה הרירית וגורמת לפגיעה באפיתל, הציטוקינים הנוצרים כתגובה לדלקת המופרשים ע"י החיידק מזיקים לשכבת האפיתל, גורמים נזק לריקמה וכתוצאה מכך נוצרים כיבים
  2. אלרגיה למזון
    כשאוכלים מזון שגורם לאלרגיה, המזון יכול לגרום לתגובה דלקתית למזון בתוך הקיבה, הפרשה מוגברת של היסטמין גורמת לפגיעה ברירית של מערכת העיכול- תגובה דלקתית ברירית עם הזמן תפגע ברירית עד שיווצר כיב
    דרך נוספת שכיחה ליצירה של כיב היא יצירת קומפלקס אנטיגן- נוגדן שיישקע בקיבה, תיווצר דלקת וכתוצאה ממנה כיב.
  3. מחסורים תזונתיים
    מחסור מתמשך ברכיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים יכולים לגרום לפגיעה בשכבה המגינה – יצירת הריר למשל, הרירית מתחדשת כל ארבעה ימים.
    ייתכנו חסרים בגורמים מסויימים שאחראים על בניית הרירית, מחסור באבץ יכול לגרום לזה.
    כמו כן, שתיית אלכוהול גורמת לפגיעה ברירית ואם יש חסר למשל, של ויטמין A או של ח.פולית לא יהיו מספיק כלים על מנת לבנות ולתקן.
  4. Stres
    בזמן מתח יש הפרשה מוגברת של HCL כמו כן ה- Stress גורם לשחיקה של חומרי מזון בגוף וגורם למחסורים תזונתיים, במצב אקוטי המתח מגביר את התרוקנות הקיבה, במתח ממושך יש ירידה בפעילות העיכול, אספקת הדם לעיכול יורדת, פירוק איטי יותר, בנייה איטית יותר של הרירית ואז נפגעת גם היצירה של השכבה הרירית.מערכת העצבים במצבי מתח ולחץ עובדת אחרת, ייתכן עיצבוב לא תקין ושחיקה מתמשכת של רכיבי מזון.
  5. שימוש מופרז בחומרים מאיצים
  • עישון – מגביר הפרשה של HCL באופן מוכח- הניקוטין משפיע על הפרשה מוגברת של HCL וגם מאיץ את מעבר המזון מהקיבה לתריסריון עוד לפני עיכול המזון כמו שצריך, הניקוטין גם מפחית הפרשת ביקרבונט ללבלב, הביקרבונט דואג להורות לקיבה להפסיק להפריש HCL כך שאם אין ביקרבונט יש הגברה של HCL בקיבה.
  • גורמים מאיצים במזון – אלכוהול, קפה.
  • תרופות – NSAID תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיאליות – אספירין, וולטארן וגם סטרואידים, ,ADVIL אנטיביוטיקות שונות, כל אלה מעודדות דלקת ויצירת כיבים ע"י הגברת חומציות הקיבה.
  • מזון חלבוני מן החי – מצד אחד יכול לגרום להפרשה עודפת של חומצות קיבה ומצד שני לעיכול איטי בקיבה ולכן באופן יחסי יופרשו כנגדו הרבה חומצות.
  • תבלינים – בעיקר חריפים יגבירו הפרשת חומצה.
  • מזונות אלרגניים
  • נוספים מעודדים הפרשה – בשרים, מעושנים, נקניקים, מזונות שעשירים בחומצה סליצילית, שמגרה את הרירית של הקיבה ופוגעת בה,.
    מזונות נוספים שתגובתם חומצית: חומרי טעם וריח, צבעי מאכל ועוד..

הטיפול הקונבנציונאלי

סותרי חומצה כמו: מאלוקס , TUMS – סידן קרבונט – עלול לגרום לאפקט "ריבאונד" והגברה של הפרשה כפיצוי ובנוסף מעכב ספיגה של מינרלים, חומצה פולית וויטמין B12 .
(Tagamet ,Zantab, Zantac,Gastro) H2-receptor antagonist שימוש בחוסמי H2 – סותרי חומצה – תרופות אלה מעכבות את השפעת ההיסטמין על שחרור חומצת הקיבה.

לתרופות אלה תופעות לוואי רבות: בחילות, עצירות, שילשול, עיכול לקוי, כאבי ראש, ועוד..
מעכבי משאבת החומצה – PPI – Losec, Omepradex – תרופות אלה מעכבות הפרשת חומצה ע"י עיכוב המערכת אינזימתית הנמצאת בתאים מפרישי החומצה של הקיבה וניתנות כחלק מטיפול משולב להשמדת ההליקובקטר פילורי. גם הן מפריעות לספיגה של מינרלים.

הטיפול הטבעי – נטורופתי בכיב פפטי

המגמה הטיפולית בטיפול הטבעי היא מינימום מזון הכרחי על מנת שהמערכת תנוח ותהיה לה הזדמנות לרפא את עצמה.
באותה נשימה חשיפה תמידית של מזון במשך היום – 6 ארוחות קטנות ואיכותיות , כיוון שבזמן רעב יש החרפה של הסימפטומים.
מצמצמים את מגוון המזון כמה שאפשר – תזונה מגוונת גורמת לעומס על המערכת ובנוסף כשהמגוון גדול קשה לבודד את המזונות הבעיתיים.

פרק הזמן בין החשיפות למזונות שונים מורכב משלבים, אותם יש להתאים לכל מטופל באופן אינדיבידואלי בהתאם לשלב בו הוא נמצא – מזונות המתאימים למצב אקוטי של הכיב או במצב של הטבה ושיפור משמעותי.
התזונה תתבסס בעיקר על מזונות טבעיים כגון: דגנים מלאים, קטניות מונבטות, פירות וירקות , מים ותה צמחים המותאמים באופן יחסי לכל שלב.

תוספי מזון

היעדים בטיפול בתוספי מזון הם לשקם את הריריות, לתפעל את מערכת העיכול – עיכול, ספיגה, הפרשה, להשלים חסרים תזונתיים,
קיימים ויטמינים ומינרלים שתפקידם לשקם ולחדש את הרירית, מגבירי יצירת המוצין- גליקופרוטאין המגונן מפני כיבים פפטיים ומחזקי מערכת החיסון.
ישנן חומצות אמינו חשובות לשיקום והתחדשות הרירית, כמו כן, קיימת חשיבות לשיקום פלורת המעי ופעילותם התקינה של אינזימי עיכול.

ויטמין U נמצא בכרוב והוא מסייע בכיבים בעור ובכיבים במערכת העיכול.
זה לא ויטמין ממש הוא בא מהמילה ULCER – U , הוא נגזרת של ח. אמינו מתיונין,
Methylmethioninsulfonium chloride נמצאת בחוסר למי שיש כיב – ULCER .
מקורו בעיקר בכרוב ובמזונות נוספים.

צמחי מרפא

צמחי מרפא בעלי פעילות אנטיבקטריאלית, כי במצב של כיב יש לחיידקים נטייה להיתפס ולהידבק וצמחים מוצילגים אלה גורמים לתאים מפרישי הריר להפריש בכמות גדולה יותר ולשפר את איכות הריר עצמו.
כמו למשל, Glycyrrhiza glabra – ליקוריץ צמח מוצילאג, אנטיבקטריאלי, לא מתאים בהריון ובלחץ דם גבוה.

 

2017-07-09T09:41:03+00:00יולי 9, 2017| קטגוריות: אינדקס מחלות|