תוספי תזונה

"אין שום צורך בתוספי תזונה, אם אתה אוכל בריא, פירות ירקות וכל אבות המזון – לא רק שלא כדאי שתיקח, אני ממליץ לך אפילו לא להתחיל עם זה, כי הם יכולים גם להזיק".. כך אמר לי רופא המשפחה שלי, שאני מאוד סומך עליו..
ומנגד אני שומע שוב ושוב המלצות רבות על נטילה יומית של מוטלי ויטמין, על מנת להשלים את החסרים התזונתיים, ויטמין C במיוחד בחורף כי הוא מחזק את מערכת החיסון, אבל גם במהלך השנה כדאי לקחת למניעה, ואיך אפשר בלי אומגה 3, הרי איני מקבל כלל אומגה 3 בתפריט היומי, דגים אני לא אוכל, זרעי פשתן אני לא טוחן…
גם מערכת העיכול שלי לא משהו, אז המליצו לי על פרוביוטיקה כמוסה אחת כל בוקר, כי מה שיש ביוגורט לא מספיק…

אז מה כדאי? אני לא מבין ונורא מבולבל…
האם באמת נטילה של מולטי ויטמין היא המלצה גורפת ומיועדת לכל אחד?
האם אני צריך לקחת את זה לכל החיים?
איך אני יודע מה לקחת? והאם זה לא מתנגש עם תרופות אחרות או תוספי מזון אחרים שאני נוטל בו זמנית?
בקיצור איך יודעים..

גורמים לצריכת תוספי תזונה

מספר גורמים עיקריים באורח החיים המערבי מביאים אותנו לצריכה של תוספי מזון:

ראשית, הניוון המערבי גם הפיזי וגם המנטאלי, לדואר אנחנו כבר לא הולכים, למה ללכת אם אפשר לשלוח מייל, למה לעלות במדרגות אם אפשר לעלות במעלית, למה ללכת למסעדה, אם אפשר להזמין Take Away, למה לעשות פעילות גופנית וללכת ברגל אם אפשר לנסוע ברכב?

גורם שני הוא חיי המתח, הלחץ, התחרותיות וההישגיות המביא לשינויים פיזיולוגיים.
פעילות מוגברת של המערכת הסימפטטית הפרשה מוגברת של קטכלואמינים, היחלשות של מערכת החיסון, פגיעה בספיגה במערכת העיכול, שימוש מוגבר של ויטמינים ומינרלים כמו ויטמין C ומגנזיום.

גורם שלישי הוא הזיהום:

  • עלייה ברמת הקרינה וירידה בשכבת האוזון
  • החמרה בזיהום האוויר
  • זיהום המים
  • תיעוש – כימיקלים, חומרי הדברה, תעשייה
  • תרופות – אנטיביוטיקה- שימוש יתר
  • עישון

גורם רביעי תזונת השפע המערבי – תזונה עשירה וריקה.
בתזונת השפע המערבי בה פירות וירקות מרוססים ע"י כימקיליים, חומרי ההדברה נמצאים כבר במי ההשקייה ונעשה בהם שימוש לפני הזריעה ולאחר הנביטה.
כמו כן, אותם חומרים גורמים להרעלת מי התהום ומסכנים אותנו גם בריסוס באוויר ובהובלה בכבישים.
ערכם התזונתי של אותם פירות וירקות נפגע כתוצאה מאותם חומרים מערכתיים שחודרים לתוך הפרי או מאותם חומרים מקומיים על העלים וקליפת הפרי..

ועוד לא דיברנו על זמן המעבר מהשדה לירקן ומהירקן לצרכן ועד שזה מגיע לצלחת שלנו..
בשל השינויים האקולוגיים גם האדמה היום דלה במינרלים וכמות המינרלים שאנו צורכים מהמזון היא קטנה, הידלדלות במינרלים מביאה גם לצריכה נמוכה של סלניום, מגנזיום ומינרלים נוספים.
צריכה של מזון מעובד ומתועש – לחם לבן, אורז לבן ומוצריו, מזונות אלה נטולי ויטמינים ומינרלים, כיוון שבתהליך הזיקוק חלה הידלדלות בחומרים אלה, הסיבים התזונתיים וכו'.
צריכה מוגברת של תוספי מזון: חומרי טעם וריח, צבעי מאכל, חומרי שימור,כמויות גבוהות של מעוררים קופאין, אלכוהול
צריכה מוגברת של חלבונים, שומנים רווים , מלח ועוד..
צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים בעולם המערבי אינה מוסיפה לצריכה היומית המומלצת של ויטמינים ומינרלים ומהווה מעמסה מערכתית לגוף (התפקוד של הלבלב) סוכרת, צריכה מוגברת של ויטמינים ומינרלים במצב של מתח וכתוצאה מכך הידלדלות אותם מאגרים ומעל לכל עודף בקלוריות.

RDA – Recommended Dietary Allowance הוא מדד שנקבע בשנת 1956- על מנת לאמוד את הקצובה היומית המומלצת של ויטמינים ומינרלים.

מדד זה נקבע על פי מחלות חסר של אותה תקופה כמו: מחלת הברי ברי, צפדינה, הבעיה היא שמדד זה כללי מדיי ואין בו כלל התייחסות אינדיבידואלית לפי הצרכים האישיים של כל אחד כמו: גיל, מין, עישון, מצבי מתח, פעילות גופנית, איכות התזונה.
כמו כן, הוא אינו מתייחס לאורח החיים המודרני, תזונת השפע המערבי, מזונות מעובדים, זיהום הסביבה, אוויר, מים, השימוש הרב בתרופות – כל אלה מעלים את דרישות הגוף לויטמינים מצד אחד, אך מצד שני גם מקשים על הספיגה שלהם.

בעשורים האחרונים אנו מתוודים לרמות גבוהות יותר של ויטמינים ומינרלים מאשר ה- RDA, על מנת למנוע מחלות, אנו שומעים בעיקר על נוגדי חימצון למניעה של מחלות לב, סרטן.
קיימים היום מחקרים רבים הנעשים עם נוגדי חימצון ברמות גבוהות אפילו פי 100 מה – RDA, כמו למשל ויטמין C ועוד..

אז עכשיו אחרי שקצת יותר ברור לנו למה יש צורך בנטילה של תוספי מזון, עלינו להבין איך נקבע עבור כל אחד איזה תוספי מזון עליו לקחת ולשם כך נדרשת אבחנה באמצעות בדיקות מעבדה רלוונטיות הבודקות חסרים תזונתיים ובמקביל בהתאם לתמונה הקלינית ולסימפטומים.

יש להימנע מנטילה עצמאית של תוסף מזון, יש לטול תוספי מזון תחת פיקוח והמלצה של גורם מקצועי על מנת למנוע רעילות, קיימים ויטמינים מסיסים בשומן העלולים להצטבר בגוף ולגרום לרעילות וכמו כן יש להתאים תוסף מזון באופן אינדיבידואלי עבור כל אחד על מנת למנוע נזקים ועל מנת לשלול קונטרה אינדיקציות בשימוש עם תרופות או תוספי מזון אחרים.

חומצות שומן חיוניות – Essential Fatty Acids

חומצות שומן הן תרכובות אורגניות בעלות חשיבות עליונה בכל היצורים החיים. קיימים כמעט מאה סוגים של חומצות שומן בטבע, מבחינה כימית נהוג לחלק אותן לשלוש קבוצות: חומצות שומן רוויות חומצות שומן חד בלתי רוויות חומצות [...]

מאת | אוגוסט 10, 2017|קטגוריות: תוספי תזונה|תגיות: |0 תגובות

פרוביוטיקה ופרהביוטיקה

מערכת העיכול שלנו מאוכלסת במיליארדי חיידקים, חלקם מועילים, חלקם מזיקים. מספרם הכללי עולה על מספרת של תושבי כדור הארץ, ומספר הסוגים הוא נאמד על כ- 400. חיידקים אלו מאכלסים את כל חלקי מערכת העיכול ולמספרם [...]

ויטמינים – VITAMINES

הויטמינים הן מולקולות ממקור אורגאני הכרחיים לתהליכים ביוכימיים ברקמות של הגוף. מבחינה כמותית הגוף צריך אותם בכמות מזערית לגדילה ולהתפתחות תקינה. הגוף אינו מסוגל לסנתז אותם ולכן הם מרכיבים חיוניים בתזונה. מקור השם ויטמינים הוא [...]

מאת | אוגוסט 10, 2017|קטגוריות: תוספי תזונה|תגיות: |0 תגובות

PABA – Para Amino Benzoeic Acid

תפקידים ופעולות מרכיב בייצור חומצה פולית (בין השאר ע"י הפלורה הידידותית). בעקיפין עוזר גם בייצור B5. כקו אנזים משמש לפירוק וניצול של חלבון וכן יצירה של כדוריות אדומות. חשב לבריאות העור. חשוב לשמירה על צבע [...]

מאת | אוגוסט 10, 2017|קטגוריות: ויטמיני B|תגיות: |0 תגובות

כולין

תפקידים ופעולות לא נחשב חלק מהמשפחה ממש, אבל בדומה למשפחת ויטמיני B, הכולין עובר כקו- אנזים בחילוף החומרים. כולין הוא אחד מחומרי הגלם החשובים ליצירה של לציטין. תפקיד הלציטין לעזור בפירוק של שומנים בכבד וחשוב [...]

מאת | אוגוסט 10, 2017|קטגוריות: ויטמיני B|תגיות: |0 תגובות

ביוטין

שייך לקבוצת ה- B קומפלקס. אצל האדם ואצל בעל"ח אספקת הביוטין מגיעה משני מקורות: מהמזון ומצמחיית המעיים. מהמזון אנו מקבלים 30-50 מיקרוגרם ביום, לא ידוע מהי הכמות של הביוטין שמספקת צמחיית המעיים. בצואה מפריש האדם [...]

מאת | אוגוסט 9, 2017|קטגוריות: ויטמיני B|תגיות: |0 תגובות