פטריית קנדידה שוכנת במערכת העיכול אצל כל בני האדם.
בגופו של כל אדם יש שמרים מסוג Candida albicans, באופן נורמלי השמרים חיים במערכת העיכול בלי לגרום נזק ,להיפך יש לה תפקיד חשוב כחלק ממערך ההגנה של מערכת החיסון.

אוכלוסית הקנדידה מווסתת ע"י החיידקים הידידותיים בגופנו וע"י מערכת החיסון.
אבל כשנחלשת מערכת החיסון ואוכלוסית המעיים מתמעטת, מתחילה פטריה זו להתרבות במהירות ולייצר רעלנים המפריעים לתפקודים גופניים רבים הקשורים במערכת העיכול, מערכת השתן, המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים ומערכת החיסון.
לעיתים קרובות גדילת יתר של קנדידה נובעת משימוש ממושך באנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים הידידותיים אשר למעשה, עוזרים למנוע גדילת יתר של הקנדידה.

בנוסף לשימוש באנטיביוטיקה, גדילת יתר של הקנדידה היא גם כתוצאה משימוש בתרופות אחרות כמו קורטיקוסטרואידים – המדכאים את מערכת החיסון, וירוסים שונים כמו אפשטיין בר או ציטרומגלוירוס הפוגעים ביעילותה של מערכת החיסון,תרופות נגד כיבים, גלולות למניעת הריון, צריכה גבוהה של סוכר כפועל יוצא של תפריט עתיר פחמימות גם הם מהווים סיכון לצמיחתה של הקנדידה.
השתרשות הפטרייה על דופן המעי מביאה לדליפתם של חומרי מזון בלתי מעוכלים וכימיקלים שונים לתוך הגוף.
תופעה זו גורמת לאלרגיות למזון ולכימיקלים.

הפטריה קשורה גם לזיהומים בנרתיק, לארתריתיס, אסטמה, פסוריאזיס ואף לחוסר פוריות.
לפלורת מעיים מאוזנת תפקיד חשוב ביותר בשמירה על ההגנה והסינון של רירית המעי, בעיקר כשמדובר בבעיות של רגישות יתר של המעיים.

הרפואה המערבית נוטה להתעלם מבעיית זיהומי הקנדידה, למרות שכיחותם וזאת בעיקר בגלל שקיים דמיון רב בין הסימפטומים, הנגרמים ע"י הפטריה למגוון רחב של מחלות ידועות.
חלק מהסימפטומים אינם נובעים מהפטריה עצמה אלא מצמיחת יתר של חיידקים פתוגניים במעיים.
קיימת חשיבות גדולה לחיידקי המעיים הידידותיים לבריאות תקינה ולטיפול ומניעת מחלות במערכת העיכול כולל קנדידיאזיס, תפקידיה העיקריים של פלורת המעיים כוללים: עיכול וספיגת מזון, ייצור אינזימים וויטמינים שונים, הסדרת חומציות המעיים, מניעת שיגשוג של פטריות, וירוסים וחיידקים פאתוגניים ותמיכה במערכת החיסון.
קיימים גורמים רבים המדכאים את הפעילות התקינה והשיגשוג של חיידקי הפלורה הידידותיים.

 

הגורמים לקנדידה

בין הגורמים לקנדידה ניתן למנות:

  • שימוש נרחב באנטיביוטיקה, סטרואידים והורמונים
  • מצבי לחץ ומתח.
  • זיהום סביבתי.
  • תזונה עתירת פחמימות מזוקקות ומזונות מעובדים.
  • בעיות במערכת העיכול כמו עצירות.

 

הסימפטומים

היחלשות הפלורה בעקבות הפרת האיזון האקולוגי במערכת העיכול, עלול להוביל לשרשרת של ליקויים ומחלות:

  • קשיי עיכול, כאבי בטן, נפיחות ,גיהוקים, גזים, עצירות,טחורים, שלשול
  • עייפות, נמנמת
  • כאבי ראש, מיגרנה
  • שינויים במצבי רוח, דיכאון
  • חוסר יכולת להתרכז
  • דלקות אוזניים
  • דלקות גרון
  • הפרעות בדרכי הנשימה, ציפצופים, כאב או לחץ בחזה
  • הפרעות ראייה, ראיה לקויה, עיניים צורבות או דומעות
  • בעיות עור, גירוד
  • אקנה
  • פריחות אחרות
  • פטריות או שלפוחיות בפה
  • חולשת שרירים, כאבי שרירים
  • כאבים ונפיחות במפרקים
  • דלקות חוזרות בשלפוחית השתן
  • הפרשה נרתיקית בעיתית, שריפה או גירוד בנרתיק, קנדידה בנרתיק
  • איבוד תשוקה מינית, אין אונות
  • תסמונת קדם וסתית
  • אלרגיות
  • חולשה של מערכת החיסון

 

אבחנה

האבחנה של קנדידה היא די קשה, יש לבצע תשאול מקיף ומעמיק ובמקביל בדיקת מעבדה לתרבית של קנדידה המתבצעת בשני מרכזים פרטיים בארץ, בדר"כ אבחנה ודאית של קנדידה כרוכה בתרבית צואה חיובית לקנדידה או רמות גבוהות של קנדידה.
אין להסתמך על הסימפטומים בלבד, ואין להסיק בצורה גורפת, כי רוב האוכלוסיה סובלת מקנדידה, יש לעשות איבחון מסודר ע"י איש מקצוע, לאחרונה הפכה תופעת הקנדידה לתופעה שכיחה יתר על המידה, קנדידה אינה פשוטה לאיבחון ואין זה אומר שכל אדם שני באוכלוסיה סובל מקנדידה. על מנת לאבחן קנדידה צריכה להיות תמונה קלינית ברורה המאובחנת ע"י גורם מקצועי ובמקביל תרבית צואה חיובית.

 

טיפול טבעי – נטורופתי בקנדידה

הגישה הטבעית לטיפול ולמניעת התפתחות קנדידה כוללת:
פעילות אנטיפטריתית – הכוללת תזונה למניעת התפתחות הקנדידה, הימנעות מצריכה של פחמימות מזוקקות, סוכרים, שמרים, מזונות אלרגניים כגון: חלב ומוצרי חלב פרה, פירות הדר ועוד..
כמו כן תוספי מזון וצמחי מרפא בעלי פעילות אנטיפטריתית ישירה.
חיזוק הפלורה החיובית של מערכת העיכול – באמצעות תכשירי פרוביוטיקה, המסוגלים לשקם את אוכלוסיית המעיים הידידותיים, שתפקידיהם לדכא את שיגשוג הקנדידה.
טיהור וחיזוק הכבד (דהטוקסיפיקציה) – תוכנית לטיהור הכבד, מאחר והרס של פטריות המפרישות רעלנים, עלול לגרום לתגובת הרקסהיימר – תחושה כללית ירודה עקב הצטברות חומרים רעילים.

הטיפול לטיהור הכבד הוא באמצעות צמחי מרפא התומכים בכבד ומגינים על הכבד מפני נזקים הנגרמים ע"י תרופות, זיהום סביבתי ותרכובות רעילות הנוצרות בגוף ומותאמים לכל מטופל באופן אישי בהתאם לתמונה הקלינית.
חיזוק מערכת החיסון – יש לחזק את מערכת החיסון כיוון שזיהומים כרוניים כולל קנדידיאזיס מאופיינים בהיחלשות של מערכת החיסון. ניתן לחזק אותה באמצעות תזונה מתאימה עשירה בנוגדי חימצון ובאמצעות תוספי מזון נוגדי חימצון ותוספת של צמחי מרפא החיוניים לחיזוקה של מערכת החיסון.

שיפור תהליכי העיכול – קנדידה גדלה היטב בסביבה בסיסית (7.4 PH ) ומפסיקה להתרבות בסביבה חומצית (4.5PH ).
העלאת חומציות הקיבה מונעת את התפתחותה של הקנדידה.
הפרשה מספקת של אינזימים מונעת התפתחות של טפילים, תולעים ושמרים במעיים.
על כן יש לדאוג באמצעות התזונה וכמו כן תוספי מזון לשיפור תהלכי העיכול על מנת למנוע תופעות אלרגיות ואוטואימונית, תופעות אלה יכולות להיגרם רק כתוצאה מחדירת מולקולות חלבון בלתי מעוכלות למחזור הדם.

 

תזונה מתאימה תשנה את האקולוגיה של הגוף ומערכת העיכול ותגרום להגבלה של הגורמים השליליים והתפתחותה של הקנדידה, הגורמים מהם יש להימנע וכמו כן המלצות לתוספי מזון וצמחי מרפא מותאמים עבר כל מטופל באופן אישי, כיוון שקיימים היום סוגים רבים של תוספי מזון למיגור הקנדידה כמו סוגים רבים של פרוביוטיקה, קולורקס, שמן אורגנו, קומפלקסים של צמחים, תמצית זרעי אשכוליות, חומצה קפרילית וכ'ו..

לא כל אחד מן התוספים הנ"ל מתאים עבור כל אחד, ניתן לערוך התאמה לאחר איבחון ותשאול מקיף.
יש להימנע מצריכה של תוספי מזון המיוצרים משמרים, יש לקחת אנטיביוטיקה רק אם קיים צורך ממשי.
כמו כן, יש להימנע מתרופות חוסמות H2 כמו Zantab המעודדות שיגשוג של הקנדידה בעיקר אצל נשים.
חשוב לזכור, כי על מנת שהטיפול בקנדידיאזיס יהיה יעיל ומוצלח, יש להתמיד בו במשך 6 – 4 חודשים.
לאחר מכן יש לרדת בהדרגה יחד עם הגורם המטפל לתזונה רגילה ונכונה אך במקביל עם צריכה של חלק מהתוספים ובמיוחד להמשיך לטול פרוביוטיקה. חובה להמשיך בטיפול גם אם הסימפטומים נעלמים, מה שקורה לעיתים קרובות.

זיהום פטרייתי יכול להופיע במקומות שונים בגוף כולל הפה, הנרתיק, הגרון, פי הטבעת ועוד..
מקור הזיהום הוא תמיד במערכת העיכול, לכן מומלץ לשלב טיפול סיסטמי – דרך הפה יחד עם טיפול מקומי על מנת לקבל תוצאות טובות יותר ובעיקר על מנת למנוע חזרה של הבעיה.