הטחורים הינם תופעה נפוצה מאוד בחברה המערבית המתועשת, לרוב, הם מופיעים בשנות השלושים.
המומחים מעריכים כי כמחצית מכלל האוכלוסיה מעל גיל 50 סובלים במידה זו או אחרת מסימפטומים של טחורים.
קיים קשר גיאוגרפי הדוק בין מחלת הטחורים לבין סוג התזונה הנהוג באזור המסוים.
למעשה, טחורים הינם מחזה נדיר ביותר במקומות שבהם התפריט מכיל כמות גדולה של סיבים, תזונה המתבססת ברובה על מזון מעובד ודל בסיבים, האופיינית לארצות המתועשות, גורמת לקשיי יציאה ולעצירות.
מאמץ מוגבר ביציאות מחליש את הורידים הרקטליים ומקדם את היווצרות הטחורים.

הגורמים לטחורים

הסיבות למחלות טחורים דומות לאלו הגורמות לבעיות ורידים ולדליות כלומר: חולשה גנטית של הורידים, לחץ ורידי מוגזם, הריון, עמידה או ישיבה ממושכת והרמת משאות כבדים.
מאחר שמערכת הורידים הרקטלית אינה מכילה שסתומים, הרי שגורמים, המגבירים גודש ורידים באזור, יכולים להאיץ היווצרות טחורים.בין הגורמים האלה נכללים:
הגברת הלחץ התוך בטני (למשל, עשיית צרכים, הריון, שיעול, הקאה, תשישות גופנית ויתר לחץ דם פורטלי עקב שחמת הכבד) מאמץ מוגבר בשעת הטלת יציאה, הנגרם כתוצאה מתזונה דלה בסיבים תזונתיים,עמידה או ישיבה ממושכות.
הטחורים יכולים להיות חיצוניים או פנימיים ולעיתים יהיו מלווים בדימום.

טחורים חיצוניים 
טחורים חיצוניים מתרחשים תחת קו פי הטבעת בתעלה האנאלית, שאורכה 3 ס"מ, הם יכולים להיות קרישי דם מלאים (טחור פקקתי) או רקמה חיבורית (טחור עורי).
טחור פפקתי, נוצר כשכלי דם טחורי מתנפץ ויוצר קריש דם וטחור עורי מורכב מרקמה חיבורית סיבית, המכוסה בעור פי הטבעת.
המיקום של טחורים עוריים יכול להיות בכל נקודה על היקף פי הטבעת.
בדרך כלל הם נגרמים ע"י התפרקות טחור פקקתי .

טחורים פנימיים 
טחורים פנימיים מתרחשים מעל קו פי הטבעת, מדי פעם יתרחב טחור פנימי עד לדרגה כזאת שיצנח וירד מתחת לסוגר פי הטבעת.

טחורים פנימיים – חיצוניים 
שילוב של טחורים פנימיים וחיצוניים סמוכים, הנראים כמו נפיחויות דמויות שק.
הסוגים העיקריים:

  • ללא צניחה – אפרי דימום, אבל אין כאב.
  • עם צניחה – מאופיין ע"י כאב ואולי גם דימום.
  • מפותל – הטחור צנח במידה כזאת ובמשך זמן ארוך כל כך , שאספקת הדם שלו נחסמה ע"י פעולת הכיווץ של סוגר פי הטבעת. המפותלים מכאיבים מאוד.

אבחנה

האבחון נעשה באמצעות הקליניקה – תשאול והוא כולל שאלות לגבי כאבים ביציאות, כאבים ללא יציאות, גרד ו/או דימום, הימצאות גבשושיות באזור הרקטום, צואה יבשה וקשה ועוד.
הבדיקה הגופנית כוללת בדיקה של אזור פי הטבעת, יתכן ותתבצע בדיקת רקטוסקופיה (הסתכלות עם מכשיר לתוך הרקטום) ו/או קולונוסקופיה (הסתכלות עם מכשיר לתך המעי הגס).

הסימפטומים

הסיפמטומים הנפוצים אצל הסובלים מטחורים הם: גירוד, כאב בוער, דלקת, גירוי, נפיחות, דימום והפרשות.
גירוד לבדו נובע רק לעיתים רחוקות מטחורים, למעט מקרים, שבהם יש הפרשה רירית מטחורים פנימיים צונחים.
הסיבות הנפוצות לגירוד בפי הטבעת כוללות חבלה ברקמה, שהיא משנית לפטרת קנדידה, זיהומים טפיליים, אלרגיות, היפוכלורהידריה, בדר"כ החולה לא חש כאב, אלא אם כן יש דלקת חריפה של טחורים חיצוניים.
מכיוון שאין קצות עצבים תחושתיים מעל קו פי הטבעת, טחורים פנימיים לא מסובכים גורמים רק לעיתים רחוקות לכאב.
אם קיים דימום כמעט תמיד הוא קשור לטחורים פנימיים ויכול להתרחש לפני במהלך או אחרי הטלת צואה.
דימום מטחור חיצוני נובע מקריעה של טחור פקקתי חמור.
טחורים מדממים יכולים ליצור חוסר דם חמור בגלל איבוד דם כרוני.

טיפול קונבנציונאלי

  • טיפול מקומי באמצעות משחה – פרוקטו גליבנול – תכשיר המשלב בין שני חומרים: לידוקאין, חומר מאלחש המרגיע את הכאב וטריבנוזיד – המכווץ ומרפא את הטחורים.
    התכשיר מקטין את חדירות דופן כלי הדם ויש לו השפעה אנטי דלקתית. ומעניק שכבת הגנה לאזור הפגוע.
  • שימוש באמצעים כירורגיים – קשירה של תחבושות סביב בסיס הטחורים הפנימיים, במטרה להפסיק את הסריקולציה באזור, עד לנפילת הטחור.
  • הזרקה – הזרקת תמיסה כימית סביב כלי הדם, על מנת לגרום להתכווצות הטחורים.
  • טיפול באור אינפרא אדום – הקרנת אור אינפרא אדום להפסקת הסירקולציה לטחורים הפנימיים
  • טיפול בלייזר – קרן לייזר שמאדה את רקמת הטחורים.
  • הקפאה – הקפאת האזור הנדוע וע"י כך הפסקת הסירקולציה והריסת רקמת הטחור.
  • זרם חשמלי – זרם המכווץ את הטחורים כמו בפעילות של קרן האינפרא האדומה.
  • ניתוח – הסרת הטחור כאשר אפשרויות אחרת נכשלות.

הטיפול הטבעי – נטורופתי בטחורים

הטיפול הטבעי בטחורים כולל שילוב של טיפול מקומי, תזונה נכונה, צמחי מרפא ותוספי מזון.
כמו בכל המחלות הטיפול הנטורופתי מתמקד בטיפול בשורש הבעיה על כן הטיפול הראשוני בטחורים הוא מניעה – הפחתה של אותם גורמים האחראים למאמץ בזמן הטלת הצואה, ישיבה או עמידה ממושכת.
מומלץ לשמור על פעולת מעיים סדירה באמצעות צריכת מזון עתיר סיבים, צריכת אבות המזון ומזונות צמחיים.
בניגוד למאפיין את אנשי העולם המערבי, אנשים מחלקי העולם שתפריטם מבוסס על מזון לא מזוקק עשיר בסיבים, כמעט אינם סובלים מטחורים.

אנשים שמזונם דל בסיבים נוטים להתאמץ יותר בפעולת המעיים, מאחר שהם מתקשים בהעברת הצואה הקטנה והקשה.
התאמצות זו מגבירה את הלחץ על הבטן שחוסם את החזרה הורידית, הלחץ המוגבר מחליש את הורידים וכך נוצרים הטחורים.
על כן המרכיב החשוב ביוצר במניעת טחורים הוא תזונה עתירת סיבים, עתירת ירקות, פירות, קטניות ודגנים המעודדים את תנועתיות המעיים.
הסיבים סופחים הרבה מים ומגדילים את נפח הקיבה, שומרים על הרכות שלה וכך עוזרים להעבירה בקלות.
כמו כן, שימוש בתרכובות מנפחות טבעיות יכולות להקטין את ההתאמצות בעת הטלת הצואה.

ריפוי במים 
אמבט ישיבה חם הוא טיפול יעיל ולא פולשני בטחורים לא מורכבים, אמבט ישיבה חלקי של אזור האגן, בטמפרטורת מים מומלצת הנעה בין 40.5 – 37.7 מעלות.

ריפוי מקומי 
ריפוי מקומי מקל רק באופן זמני, הטיפול הטבעי כולל שימוש בשמחות על בסיס חומרים טבעיים כמו תכשיר הממליס, שמן דגים, ועוד..

תוספי מזון

ויטמין C בתוספת ביופלבנואידים המשפרים את פעילותו בגוף.
שילוב זה חשוב לשמירה על שלמות וגמישות כלי הדם ומניעת התקשחותם כתוצאה מלחץ תוך ורידי מוגבר.
יעילים במצבים של נפיחות ורידים, טחורים ובעיות כלי דם אחרות.

צמחי מרפא

בוטשרס ברום – צמח זה מחזק כלי דם ושומר על שלמותם, הוא מכווץ כלי דם נפוחים ומרגיע דלקות ורידים, יעיל במיוחד למניעה והקלה על טחורים..
התווית נגד: לא מומלץ לשימוש במקרה של שילשול.
סיבי פסיליום – סיבי הפסיליום סופחים מים ובכך מגדילים את נפח הקיבה, משפרים את תנועתיות המעיים ואת היציאות.
יש לשתות עם הרבה מים