ביוטין
שייך לקבוצת ה- B קומפלקס.
אצל האדם ואצל בעל"ח אספקת הביוטין מגיעה משני מקורות: מהמזון ומצמחיית המעיים.
מהמזון אנו מקבלים 30-50 מיקרוגרם ביום, לא ידוע מהי הכמות של הביוטין שמספקת צמחיית המעיים.
בצואה מפריש האדם כמות גדולה יותר של ביוטין מזו שהוא מקבל במזון.
ביוטין מצוי בכל איברי הגוף, הריכוז הגבוה ביותר שלו מצוי בכבד.
תפקידים ופעולות
- פועל כקו אנזים בייצור חומצות שומניות והחימצון חומצות שומניות ופחמימות.
- מסייעומאפשר לגוף להשתמש בפחמימות לאנרגיה.
- חיוני לסינתיזה של חומצות גרעין.
- עוזר בהפקה ושימוש בגוף של חלבונים, חומצה פולית, B5 ו- B12 .
- משמש כחומר גלם ליצירת חומצת אמינו ארגינין.
- מדכא פעילות של קנדידה.
מחסור בביוטין
באדם ניתן לעורר חוסר ביוטין ניסויי ע"י האכלה ממושכת בחלבון ביצה בלתי מבושל.
תמונת חוסר
- דלקת עור קשקשית, שינויים בצבע העור
- כאבי שרירים
- בחילות, הקאות
- חוסר תיאבון
- דיכאון
- פגיעה בייצור שומן בגוף
- חולשת שרירים
- ירידה בהמוגלובין
- אבידין הנמצא בתוך חלבון הביצה הורס את הביוטין, על מנת למנוע הרס של הביוטין מומלץ לבשל את הביצה.
מקורות במזון מוצרים מהחי, כבד, חלמון ביצה, שמרי בירה, קטניות, אפונה יבשה, עדשים, פולי סויה, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, אשכולית, עגבניה, מזון מלכות.
מינון RDA למבוגרים 300-150 מק"ג
תחזוקה – 200 מק"ג
