היפרתירואידיזם – עודף פעילות בלוטת התריס - Hyperthyroidism
פעילות יתר של בלוטת התריס מאופיינת בייצור עודף של הורמוני התירואיד (T3 T4 ) המביא לידי חילוף חומרים מוגבר, כל תהליכי הגוף מואצים עם הפרעה זו. יש להבדיל בין פעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism ) לבין רמה מוגברת של הורמוני בלוטת התריס שיכולה להיות מסיבות שונות Thyrotoxicosis) ) .
הגורמים להיפרתירואידיזםמחלת גרייבס – מחלה בה קיימים נוגדנים בדם הדומים ל- TSH ולכן הם גורמים להפעלת בלוטת התירואיד, הם פועלים כמו הורמונים.
דלקת בתירואיד - בדר"כ לא זיהומית, אך ייתכן גם מצב ויראלי, התהליך הדלקתי גורם להפרשה מאסיבית של הורמונים.
מחלת גרייבס - GRAVES DISEASE
הצורה השכיחה ביותר לפעילות יתר של בלוטת התריס (כ 60% מהמקרים). במחלה זו נוצרים נוגדנים רבים מסוגים שונים ביניהם נוגדנים נגד הקולטן של TSH Thyroid Stimulating Immunoglobulin = TSI.נוגדנים אלה מחקים את פעולת ה- TSH על הקולטן שלו וגורמים ליצירה ושחרור של הורמוני בלוטת התריס. כיוון שיצור ההורמון עצמאי ואינו תחת בקרה של היזון חוזר, הבלוטה עצמאית בהפרשת יתר של ההורמון ואינה מפסיקה לייצרו למרות רמות גבוהות. גירוי זה של בלוטת התריס גורם גם לגדילתה ונפיחותה. נוגדנים נגד מרכיבי בלוטת התריס (אנטי פראוקסידז = אנטי TPO ) מחלה זו קשורה למחלת השימוטו שגם הבסיס לה הוא יצירת נוגדנים לעיתים שתי מחלות אלה מתרחשות בעת ובעונה אחת וקשה להבדיל ביניהן.
הסימפטומים
- בלט בעיניים
- גויטר (זפק)
- טכיקרדיה (דופק מואץ)
- עצבנות
- פעלתנות מוגברת
- אי סבילות לחום
- הזעה מוגברת
- שילשול
- תיאבון מוגבר יחד עם איבוד משקל
- נדודי שינה ועייפות
- לעיתים גם נשירת שיער, ציפורניים שבירות.
אבחנה
- קליניקה
- בדיקות דם TSH ו- T4 , נראה TSH נמוך,T4 גבוה, חיפוש אחר הנוגדנים אנטי מיקרוזומל ואנטי TPO (הדומים ל- TSH ) של מחלת גרייבס.
- אולטרסאונד – מיפוי תירואיד באמצעות יוד רדיואקטיבי.
- זפק –GOITER , מצב של בלוטה מוגדלת, שיכול להתרחש גם בתת פעילות וגם בעודף פעילות של התירואיד והיא נובעת מפעילות יתר של הריקמה.
הטיפול הקונבנציונאליהדבר המטריד ביותר הוא קצב הלב המהיר והפרעות הקצב, שיכולות לקדם חולה לפירפור חדרים.
לכן הטיפול כולל:
חוסמי ביתא – להסדרת קצב הלב.
תרופות אנטיתירואידיות למשל, שימוש ב- PTU - תרופה המקטינה את שיחרור ההורמונים מהבלוטה.
הקטנת הריקמה המתפקדת, ע"י הקרנה של חלק מהבלוטה באמצעות יוד רדיואקטיבי או כריתה כירורגית של חלק מהבלוטה.
הטיפול הטבעי – נטורופתי בהיפרתירואידיזםהטיפול נועד בעיקר לספק תמיכה בשל האיבוד הרבה של מינרלים וויטמינים האופייני למחלה, וכמו כן לתרום לאיזון הנפשי בשל המתח שהמחלה גורמת.
הטיפול התזונתי כולל תזונה רבת קלוריות המתבססת על מקורות חלבוניים ופחמימות מורכבות, יש מזונות מהם מומלץ להימנע בתפריט היומי למשל, חלב פרה ומוצריו ומזונות מעוררים ומזונות אותם כדאי לאכול בשפע –ירקות ממשפחת המצליבים, פולי סויה בצורתם הטרייה, מזונות אלה נחשבים לגויטרוגנים – מעכבים פעילות היוד ומסייעים בבלימת הפעילות של בלוטת התריס.
כמו כן קיימות התוויות ומזונות מהם כדאי להימנע כמו למשל אצות ים ועוד..
תוספי מזון נוגדי חימצון כמו ויטמין A, ויטמין E, סידן ומגנזיום להרגעה של מערכת העצבים.
ח. אמינו טאורין – במידה מסויימת נוגדת הורמונים של התריס, מונעת הפרשת אדרנלין ומפחיתה סטרס.
קיימים צמחי מרפא שתפקידם לאזן את פעילות הבלוטה, פורמולה זו תינתן לכל מטופל באופן אינדיבידואלי בהתאם לתמונה הקלינית, בדיקות מעבדה, תפריט יומי, טיפול תרופתי וכ'ו..
