החומצה הפולית ממלא תפקיד בתהליכים ביוכימיים רבים, היא אינה פועלת כמו שהיא אלא רק לאחר שעברה
שינויים, תמורות אלה הן חיזור החומצה הפולית והצמדת יחידת פחמן.
ריכוז החומצה הפולית הגדול ביותר הוא בכדוריות הדם האדומות, הכבד הוא איבר האגירה העיקרי של החומצה הפולית. היא דרושה לייצור של חומצות גרעין, ולתהליכי צמחיה ורבייה, ליצירת תאי הדם ולהתפתחות תקינה של מערכת העצבים המרכזית, החומצה הפולית חשובה כהכנה להריון למניעת פגמים של שדרה שסועה Spina Bifida בעוברים ולהתפתחות תקינה של תאים.

תפקידים ופעולות

  1. עובדת כקו אנזים (B12 +C) לפירוק וניצול של חלבונים.
  2. משתתף בחלוקת התא.
  3. מוביל פחמן לצורך יצירת Heme שבהמוגלובין(חלבון נושא הברזל המצוי בהמוגלובין אשר נחוץ ליצירה של כדוריות דם אדומות).
  4. חיוני ליצירת חומצות גרעין.
  5. חיוני לתפקוד תקין של המוח.
  6. חיוני לבריאות מנטלית ורגשית.
  7. משפר תיאבון.
  8. מעודד יצירת חומצת קיבה.

מחסור בחומצה פולית

מחסור בחומצה פולית בא לידי ביטוי בליקוי של יצירת הכדוריות האדומות והלבנות של הדם ושל התרומבוציטים, כמו כן סדקים בזוויות של השפתיים וכאבים בלשון, עייפות, אובדן תיאבון, בחילה, מחסור עלול לעכב גם גדילה בתינוקות ובילדים.
אנמיה מאקרוציטית מצויה בעיקר אצל נשים הרות ואצל ילדים בגיל הרך, הסיבה העיקרית היא שאצלם גובר הצורך בויטמין זה בשביל סינתיזה של חומצות נוקליאניות.

הגורמים למחסור בחומצה פולית

תפריט דל בחומצה פולית.
דלקת ממושכת של המעיים עלולה לפגוע בקליטה של החומצה הפולית. כתוצאה מכך נוצר מחסור בחומצה פולית המשפיע על רירית המעיים ומפחית קליטה של חומרים אחרים ונוצר מעגל קסמים, על רקע זה יכולים להיות גם שילשולים, הפרעות בעיכול, תת ספיגה, אנמיה .
פירוק לא שלם של הפולי גלוטאמאטים של המזון בעקבות תכשירי הורמונים כמו גלולות.
צורך מוגבר עלול לגרום גם לחסר, למשל צורך מוגבר בהריון ובגיל הילדות ובמקרים של מחלות זיהומיות בגיל הזה במיוחד אם הן מלוות בשילשולים, עלולות לגרום לסימני מחסור.
במצבי Stress הדרישה היא גדולה יותר.
אצל חולים פסיכוטיים, בסכיזופרניה הדרישה גבוהה יותר.
אנשים מבוגרים דרישה גבוהה יותר.

מקורות במזון

המקור העשיר ביותר הוא הכבד, קטניות – שעועית, פולי סויה, ירקות עליים כמו כרוב, תרד ועלי סלק, אגוזים, בשר, חלב ומוצריו, ביצים, דגנים מלאים, קמח מלא, אורז מלא.
יש לציין כי, כמויות גדולות של הויטמין נהרסות בקלות בבישול, נוכחות של ויטמין C – חומצה אסקורבית מונע פירוק של החומצה הפולית.
תפריט מאוזן מספק 500 מק”ג ליום.

מינונים

RDA – מינון תחזוקתי – 400 מק”ג, 800 מק”ג לנשים בהריון.
מינון טיפולי – עד 2 מ”ג.