דלקת מפרקים שיגרונית היא מחלה דלקתית כרונית של מפרקים עם נטייה להתדרדר עם הזמן.
היא משפיעה על כל הגוף, המפרקים הפגיעים ביותר הם מפרקי הידיים והרגליים, פרקי הידיים, הקרסוליים והברכיים ואף ע"ש צווארי.
נפגעים ממנה כ – 2% מהאוכלוסיה, היא יותר נפוצה בקרב נשים ותוקפת בגילאי 20-40.


הסימפטומים הפיזיים של המחלה

  • איבוד משקל ותיאבון
  • חום ללא סיבה ברורה
  • פרצי זיעה
  • נוקשות כללית מכאיבה
  • דלקות בכלי הדם והלב
  • מעורבות של מערכת הנשימה
  • דלקות עיניים
  • התנפחות המערכת הלימפטית

הגורמים

ישנן כמה תיאוריות:

  1. תהליך אוטואימוני – חוסר איזון בין תאי T לתאי B, לטובת ה – B, הגורם ליצירת נוגדנים גדולה מדי נגד מערכת החיסון.כלומר, זיהוי הרקמה הסינוביאלית של המפרקים כגורם זר לגוף מבחינה חיסונית.
  2. רדיקלים חופשיים.
  3. רמות נמוכות של אסטרגנים אצל נשים.
  4. תיפקודי ניקוי לא תקינים של הכבד.
  5. יש חשד לקשר למחלות ויראליות בילדות.
  6. חיידקים כגורם מעורר של המחלה – תוצאה ישירה של זיהום חחידיק כמו סטרפטוקוקוס, גונוקוקוס ואף ויראלי או קנדידיאלי.
  7. תזונה לקויה
  8. תקופת מתח נפשי וגופני.
  9. קשר מעניין בין RA לתיפקוד מעיים לקוי – מעיים של חולי RA חדירים יותר לאנטיגניים תזונתיים וחיידקים והצמחייה החיידקית עשויה להשתנות, השינויים בחדירות עלולים לגרום לספיגת אנטיגנים  הדומים לאנטיגנים ברקמות המפרק. נוגדנים שנוצרים במטרה להיקשר לאנטיגנים אלו תהיה להם תגובה צולבת עם האנטיגנים ברקמות המפרקים.

אבחנה

ההתחלה של R.A היא הדרגתית בדר"כ, אבל יכולה להיות גם פתאומית.
עייפות, חום נמוך, חולשה, קישיון מפרקים וכאבי מפרקים.
בתחילת המחלה מותקפים מפרקים מסויימים ובאורח סימטרי כלומר: 2 מפרקי הידיים או 2 מפרקי הקרסוליים.
המפרקים יהיו חמים, רכים ונפוחים. העור על המפרק מקבל גוון אדמדם, סגלגל.
עם התקדמות המחלה יתעוותו מפרקי הידיים והרגליים.

ממצאים מעבדתיים

  1. שקיעת דם גבוהה
  2. חוסר דם
  3. סטיות ברמות החלבון בנסיוב
  4. בדיקת נוזל המפרק משקפת את רמת הדלקת
  5. צילומי רנטגן – נפיחות של רקמות רכות, כירסום של סחוס והצרה של מרווח המפרק.

טיפול נטורופתי בדלקת מפרקים שיגרונית

הגישה התזונתית
ראומטיד ארטריטיס נפוצה יותר בחברות הצורכות את התזונה המערבית, תזונה עתירת מזונות אורגניים, ירקות וסיבים תזונתיים, דלה בסוכר ובפחמימות מזוקקות ושומן רווי מומלצת למנעית המחלה ולטיפול בה.
קיימת חשיבות גדולה לנושאים הבאים:

  • אלרגיות ואי סבילות למזונות, לכן הטיפול יכלול איתור המקורות האלרגניים והרחקתם.
  • איזון מערכת העיכול – מחסורים של חומצת קיבה – HCL ומחסורים של אינזימי עיכול, שיכולים להביא לפירוק לקוי של המזון ומכאן אלרגיה למזון עצמו.
  • בדיקת קנדידה בצואה ונוכחות של פרזיטים והטיפול יהיה בהתאם.

בשלב הראשוני יש לשלול את הגורמים הנ"ל, לאחר שיפור ניתן יהיה לעבור לטיפול האנטי דלקתי.
הטיפול בדלקת יהיה על ידי תזונה אנטי דלקתית בשילוב של תוספי מזון אנטידלקתיים ונוגדי חימצון, כי רדיקלים חופשיים מייצרים דלקת ונוצרים זמן דלקת.

חשיבות חומצות השומן החיוניות
מתווכות חשובות בדלקתהן חומצות השומן החיוניות, כיוון שהן יכולות לייצר פרוסטגלנדינים\ טרומבוקסאנים ולויקוטראינים.
יש להפחית/להימנע מחומצה ארכידונית, חומצת שומן המופקת אך ואר ממקורות מהחי והיא תורמת מאוד לתהליך הדלקתי באמצעות המרתה לפרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים דלקתיים.
תזונה צמחית מטפלת בצורה הטובה ביותר במחלות דלקתיות, מפני שהיא מורידה את הזמינות של הח. הארכידונית.

תוספי מזון

במחקר כפול סמויות שנערך על חולי R.A, הוכח כי אצל חולים שניזונו מדיאטה עשירה בשומנים בלתי רווים ודלה בשמון רווי וקיבלו כל  יום תוספת של 1.8 גרם של EPA, חל שיפור משמעותי.
כמו כן קיימת חשיבות של נוגדי חימצון וומינרלים, הניתנים בהתאם על פי רמת החסר.
שימוש בשילוב של צמחי מרפא נוגדי דלקת ומשככי כאבים, כמו כן מקורות לפלבנואידים כמו אוכמניות, דובדבנים, הפלבנואידים האלה מייצבים קרומים וקולגן, הם נוגדי חימצון ונוגדי דלקת.

טיפולים נוספים

  • הידרותרפיה
  • פעילות גופנית
  • ארומותרפיה – עיסוי ממוקד על המפרקים עם שמנים אתריים מתאימים