סלניום הוא מינרל חיוני ביותר לבריאותנו, כמות לא מספקת של סלניום מגדילה את הסיכויים ללקות במחלות כגון סרטן, מחלות לב,דלקות מפרקים והזדקנות מואצת.

הסלניום הינו רכיב תזונתי חיוני ליצירת סדרת אנזימים נוגדי חימצון, אנזימים נוגדי חימצון אלה קריטיים להגנת הגוף מפני רדיקלים חופשיים, למשל סלניום מהווה חלק מהאזור הפעיל של האנזים נוגד החימצון, גלוטתיון פראוקסידאז וידוע בפעילותו האנטי אוקסידנטית. כמו כן קיים אינזים נוסף המכיל סלניום ומסייע בהפיכת הורמון בלוטת התריס T4 ל – T3.

הסלניום הוא יותר מחומר הנוגד חימצון, הוא ידוע גם בתפקידו בחיזוק מערכת החיסון ומשתתף בתהליך האפופטוזיס – מוות תאים מתוכנת, משמש הגנה על הכבד, אחראי לסילוק של רעלים סביבתיים וקרצינוגנים, כמו כן משפר את אספקת החמצן לשריר הלב, משתתף בתהליך יצירת הפרוסטגלנדינים ,חומרים המקנים הגנה מפני מחלות דלקתיות, יתר לחץ דם ועוד..

מחסור בסלניום מעורר תסמונות מגוונות הדומה בהרבה בחינות לתסמונת המחסור בויטמין E, במחקרים נוספים התברר שמחסור בסלניום גורם לניוון הלבלב ובשל כך להפרעות בעיכול השומנים, לאי סדירות של הפרשת מרה הנובעת ממנו ואפילו להפסקה מוחלטת. בתנאים אלה לא נספג הטוקופרול (ויטמין (E שבמזון אלא אם מוסיפים לו מלחי מרה וחומצות שומן, כמו כן כמות הסלניום הדרושה למניעת התנוונות הלבלב תלויה בכמות הטוקופרול בתפריט.

מכאן שסלניום מגביר את השפעתו המיטיבה של ויטמין E, מחסור כפול הן בסלניום והן של ויטמין E גורם לנזק חימצוני גדול יותר מאשר במקרה של חוסר באחד מנוגדי החימצון האלה.

עודף סלניום מתבטא בסימני הרעלה של צאן ובקר באדמות העשירות מאוד ביסוד זה – בארה"ב ובקנדה ולא בארץ, בישראל האדמה דלה מאוד במינרל זה. תסמונת ההרעלה החריפה כוללת עיוורון, שיתוק שרירים ומוות בעקבות שיתוק שרירי הנשימה
כאשר יש חסרים של סלניום אצל בעל"ח, הם יבואו לידי ביטוי בשינויים בעצמות ובמפרקים, נשירת שיער, חוסר דם, שינויים בכבד.
אצל בני אדם לא נתגלו עד כה סימני מחלה שמקורם עודף סלניום במזון או במחסור בו.

קבוצות הנמצאות בסיכון לחסר בסלניום

אנשים הסובלים ממחלות כבד, שחמת אלכוהולית, אנשים מבוגרים עם בעיות ספיגה, מחלות דלקתיות כמו למשל דלקת מפרקים.

סלניום וסרטן 
פעילות הסלניום במניעה של סרטן היא במגוון דרכים: עצירת הנזקים הנגרמים ע"י הרדיקלים החופשיים, גירוי מערכת החיסון והמרצתה, ניטרול של קרצינוגנים, שמירה על תהליך נשימת התאים, וכפי הנראה גם מנגנון הכרוך באפופטוזיס.

מקורות במזון

אגוזי ברזיל, דגנים מלאים, דגים, בשר ומוצרי חלב, ירקות – כמות הסלניום בירקות תלויה בתכולת מינרל זה באדמה בה גודלו הירקות.

מינון RDA

הקצובה היומית המומלצת לא נקבעה, אך הצריכה היומית נעה בין 60 ל- 150 מיקרוגרם.
במקרים של מחסור חמור בסלניום ניתן להגיע למינון של 200 מיקרוגרם ליום.