אובדן, כאב ועצב, הם חלק מעולמנו.
בתהליך ההתפתחות חווה כל אחד מאיתנו תקופות של אבל, שבהן הוא חש עצוב, חסר יוזמה ונטול חדוות חי, אבל במרבית המקרים תחלוף תקופה זו ובמקומה תבואנה מחדש התקווה, יכולת ההנאה והאופטימיות.

כמעט כל אדם מגיב לאובדן במספר סימפטומים אופיניים לדיכאון: עצב, פאסיביות, תחושת ריקנות, חוסר תיאבון ועוד..
מה מבדיל בין דיכאון הנחשב נורמלי, מדיכאון הנחשב כתופעה אבנורמלית?
ניתן לראות זאת כרצף שבקצה אחד מצויה תגובה נורמלית לאבל ואובדן ובקצה השני מצוי מצב דיכאוני בעוצמה פסיכוטית.
במרכז הרצף ניתן למצוא קשת רחבה של מצבי ביניים, כמו דיכאון מתון ומתמשך או תקופה קצרה של דיכדוך ללא סיבה חיצונית, שאינם עומדים בקריטריונים של הפרעה דיכאונית.

הקריטריונים להבחנה בין דיכדוך נורמלי לדיכאון מתון או הפרעה דיכאונית הם העוצמה ומשך הזמן.
בהפרעה דיכאונית הסימפטומים חריפים יותר בעוצמתם, תדירותם גבוהה ומשך זמנם ממושך, יחסית למצבים מתונים יותר של דיכאון.

לעיתים קרובות הגבול מטושטש ואין תשובה חד משמעית האם מדובר בתגובה נורמלית למצב של אובדן או אבל או שהאדם עבר את הגבול ומדובר כבר בהפרעה דיכאונית.
לכן נקבעו מספר קריטריונים לאבחנה של דיכאון.

קבוצת ההפרעות החד קוטביות מקיפה סוגים שונים של מצבים דיכאוניים, ההבדלים בין הסוגים טמונים במשך ההתקף, במספר ההתקפים ובתדירותם.
ניתן לחלק את הדיכאון לשני סוגים עיקריים: דיכאון חד קוטבי והפרעה דו קוטבית.

הדיכאון החד קוטבי מתחלק לשני סוגים עיקריים:
דיכאון כרוני: מצב דיכאוני הנמשך לפחות שנתיים, כשההקלה המקסימלית היא בת חודשיים.
דיכאון אפיזודי: מצב דיכאוני קצר, הנגרם לעיתים בשל אירוע קשה כמו מותו של אדם קרוב וניתן לאתר את ראשיתו.
נוסף להבחנה בין שני הסוגים, מקובל לציין את עוצמת הסינדרום – מעוצמה מתונה ללא סימפטומים פסיכוטיים ועד לדיכאון קשה עם מאפיינים פסיכוטיים.

סימפטומים

הפרעות במצב רוח
הסימפטום המרכזי הוא נפילה קיצונית וממושכת במצב הרוח, מצב רוח דיכאוני ייתבטא בעצבות, חוסר ישע, בדידות, חוסר ערך וכמו ניתן גם ללמוד על מצב הרוח מביטויים גלויים כמו: בכי, חוסר עניין בפעילויות שבעבר גרמו לתחושה טובה, חוסר סיפוק, תחושה כללית של ריקנות ואובדן שמחת חיים.

הפרעות בחשיבה
אדם הסובל מדיכאון רואה עצמו לרוב באור שלילי, הערכתו העצמית ירודה, מאשים את עצמו בכישלון, מחשבות אלה עלולות לעוות את תפיסת המציאות עד לדרגה של מחשבות שווא בעוצמה פסיכוטית.

הפרעות בהנעה ובהתנהגות
במצב דיכאוני, החולה אינו מסוגל להביא את עצמו לפעילות, אפילו לפעולות יומיומיות כמו רחצה, החלפת בגדים, יציאה מהבית, הפאסיביות הקיצונית עלולה לפגוע ביכולת לנהל קשרים חברתיים ובמקרים קיצוניים להביא לידי פיגור פסיכומוטורי – קיפאון כמעט מוחלט.

קיימת גם תגובתיות נמוכה במישור הקוגניטיבי: חוסר יכולת לקבל החלטות, קבלת החלטות נראית מפחידה וקיים חשש גדול מלטעות עד כדי שיתוק.

סימפטומים פיזיים

חוסר תיאבון וירידה משמעותית במשקל בעקבות זאת.
לפי ה – DSM-IIIR מוגדרת הפחתה של לפחות 5% ממשקל הגוף בתוך חודש. במקרים אחרים יכולה להתרחש עלייה ניכרת במשקל וגם כאן הקריטריון הוא של עלייה של לפחות 5% ממשקל הגוף בתוך חודש.

שינויים בהרגלי השינה
קושי להירדם או יקיצה בשעות מוקדמות במקרים אחרים ייתכן מצב הפוך, שבו החולה ישן שעות רבות ביממה.

אובדן העניין במין והעדר עוררות מינית.
כ – 20% מהנשים וכ – 10% מהגברים עתידים לסבול מדיכאון.

הגורמים לדיכאון

קיימות מספר גישות תיאורתיות מרכזיות להסבר תופעת הדיכאון: תיאוריה רפואית, פסיכודינאמית, התנהגותית וקוגניטיבית.

התיאוריה הרפואית
הנחת היסוד של גישה זו היא כי הדיכאון הוא הפרעה גופנית כשלהי הקשורה במערכת העצבים המרכזית.
קיימות עדויות רבות לכך שקיים מרכיב ביולוגי בהפרעות ריגושיות, עדויות אלה נובעות מארבעה מקורות עיקריים:
דיכאון מופיע לעיתים קרובות בעקבות שינויים פיזיולוגיים טבעיים כמו למשל, אצל נשים בהריון, לאחר לידה, לפני הופעת הווסת, ובגיל המעבר.

הסימפטומים במצב דיכאוני זהים בקרב תרבויות, גזעים, גילאים ומינים שונים. ממצאים אלה מחזקים את הסברה שקיים מרכיב ביולוגי, כי אם הדיכאון היה מבוסס על גורמים פסיכולוגיים בלבד, לא היה בעל ביטוי זהה בחברות המבוססות על תהליכי חיברות שונים.
תרופות אנטידיכאוניות מביאים לשיפור משמעותי אצל חולים הסובלים ממצב דיכאוני.

דיכאון מוכר כתופעת לוואי לתרופות מסויימות למשל, Reserpine תרופה לטיפול ביתר לחץ דם.
קיימת השערה כי המרכיב הביולוגי בדיכאון הוא מחסור בנוירוטרנסמיטור נוראפינפרין (NE ) ומחסור בנוירוטרנסמיטור סרוטנין, השערה זו נובעת מהטיפול התרופתי היעיל לדיכאון המבוסס על תרופות המגבירות את הנרואפינפרין או את הסרטונין בסינפסות.

התיאוריה הפסיכודינאמית
פרויד רואה בדיכאון תהליך של התמודדות פתולוגית עם אובדן. האובדן יכול להיות בעקבות פטירה של אדם קרוב, נטישה של אדם אהוב, אכזבה כלשהי. רוב בני האדם יחושו עצב חזק, תחושת ריקנות, ויצליחו להתגבר על התחושות האלה לאחר זמן מה ולחזור לתיפקוד תקין.
התגובה האופיינית של אדם דיכאוני הוא שלתחושות האלה מתלוות גם תחושות אשם וערך עצמי נמוך ולכן הוא מתקשה להתגבר על האובדן.

פרויד האמין שהדיכאון הוא ביטוי להפניה של דחפים תוקפניים כלפי פנים. רגשות שהוא מופנים כלפי האובייקט מופנים עכשיו כלפי העצמי. האדם הדיכאוני חווה את האובדן כנטישה, ומתעורר בו זעם כלפי האובייקט. מאפיין נוסף של האדם הדיכאוני הוא התלות החזקה שלו באובייקטים.

הטכניקה הפסיכואנליטית לטיפול בדיכאון מבוססת על תהליך ממושך, החותר להשגת שינוי באישיות של המטופל ומציאת דרך אחרת לפרוק את התוקפנות, המופנית כלפי האני וחשיפת המנגנון הלא מודע של הפניית כעסים כלפי העצמי.

התיאוריה ההתנהגותית
הירידה בפעילות וההנעה של החולה במצב של דיכאון על פי הגישה ההתנהגותית נובעת מהעדר חיזוקים חיוביים מהסביבה בעבר וכתוצאה מכך חלה ירידה ברמת הפעילות.
מטרת הטיפול ההתנהגותי היא יצירת מערכת חיזוקים, שתגביר את מידת האקטיביות והפעילות.

התיאוריה הקוגניטיבית
גישה זו עוסקת באיתור דפוסי מחשב מוטעים המובילים לדיכאון. מודל קוגנטיבי שפותח ע"י בק ומבטא את שלושת הגורמים שהם בבסיס הדיכאון:
1.מחשבות שליליות ביחס לעצמי.
2.מחשבות שליליות ביחס לסביבה.
3. מחשבות שליליות ביחס לעתיד.
מכאן שהטיפול הקוגניטיבי הוא איתור המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות רציונליות.

אבחנה

על פי המדריך למחלות נפש – DSM-IIIR , נדרשים מספר קריטריונים כדי לאבחן אפיזודה דיכאונית:
א. לפחות חמישה מבין הסימפטומים המפורטים ובלבד שיימשכו על פני שבועיים לפחות, ויופיעו במשך רוב שעות היום:

  1. מצב רוח דיכאוני
  2. חוסר עניין וחוסר הנאה ממרבית הפעילויות.
  3. ירידה במשקל.
  4. בעיות שינה.
  5. עצבנות או ירידה בפעילות פסיכומוטורית.
  6. עייפות או חוסר אנרגיה.
  7. רגשות של חוסר ערך או רגשות אשמה קיצוניים.
  8. ירידה בריכוז, קושי לחשוב ולקבל החלטות.
  9. מחשבות על מוות והתאבדות.

ב. ההפרעה אינה קשורה לבעיה אורגנית ואינה תגובה נורמלית לאבל.
ג. הסימפטומים הפסיכוטיים אינם מופיעים בנפרד ממצב הרוח הדיכאוני

הטיפול הקונבנציונאלי

משפחות של תרופות נוגדות דיכאון

  • SSRI – שם כולל לתרופות SSR
  • TCA – טריציקליות פועלת על סרוטונין ואדרנלין.
  • SNRI – מעכבי ניצול חוזר של סרטונין ונוראפינפרין.
  • NRI – מעכבי ניצול חוזר נוראפינפרין.
  • MAOI – פועלת על סרוטונין, ונוראפינפרין.
  • בנזודיאזפינים – פועלת על מערכת עצבים מרכזית.

SSRIs
משפחה של תרופות מדור חדש, שגורמות להעלאת רמות המוליך העצבי סרטונין ע"י עיכוב תהליך הניצול מחדש של הסרטונין.
הסרטונין שייך לקבוצת מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מונואמינים ואחראי על מגוון רב תפקידים בין השאר תחושות הקשורות למצב רוח, תיאבון, הנאה מינית ועוד.

תחילת השפעת התרופות לוקחת זמן, תרופה ישנה השייכת לקבוצה זו פלואוקסטין, הידועה בשם פרוזאק לוקח מספר שבועות עד שניתן לראות השפעה ניכרת.
תרופה חדשה יותר כמו ציפרלקס – השפעתה מהירה יותר, ניתן לראות שינוי אף לאחר שבוע. ייתכנו ת.לוואי בשימוש בתרופות אלה כמו: עייפות, יובש בפה, הפרעות שינה,עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני, אנאורגזמה.
מגוון תרופות SSRI – פרוזאק, סרוקסאט, ציפראמיל, ציפראלקס, לוסטראל, רסיטל, פאבוקסיל

TCA טריציקליות
TCA היא משפחת תרופות מדור ישן יחסית המשמשות לטיפול בדיכאון, חרדה והתקפי פאניקה. לטריציקליות תופעות לוואי רבות וקשות ולכן כיום ממליצים עליהן רק במקרים מסויימים. דרך הפעולה של התרופות היא העלאת רמת הנוירוטרנסמיטור סרטונין ונוראפינפרין על ידי תהליך עיכוב הספיגה מחדש של הסרטונין והנרואפינפרין.
תרופות טריציקליות: אנפראניל,טופראניל.

MAOI – חוסמי Mono Amine Oxidase – MAO 
גם הן תרופות מדור ישן מסוג חוסמי MAO החוסמות את האינזים המפרק מונואמינים, ביניהם הסרטונין וכך מעלים את רמתם במרווח הבין סינפטי. גם לתרופות אלה תופעות לוואי קשות, כיוון שהן משפיעות לא רק על הסרטונין אלא על כל המונואמינים

בנזודיאזפינים – Benzodiazepine 
משפחה של תרופות בעלי השפעה נוגדת חרדה, נוגדת פירכוסים, השפעה מרגיעה במצבי חרדה ונדודי שינה.
בנזודיאזפינים פועלים על הקולטן המעכב את הח. האמינית GABA וכך ממתן את הפעילות העצבית הגבוהה.לעיתים תכופות מתפתחת סבילות להרבה מן ההשפעות הרפואיות של בנזודיאזפינים אחרי שימוש יומי או תכוף. שימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים עלול להוביל לתלות פיזי.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים: VALIUM ,VABEN , CLONEX ,LORIVAN ,BONDORMIN .

הטיפול הטבעי – נטורופתי בדיכאון

הטיפול הטבעי בדיכאון כולל המלצות תזונתיות למזונות מהם כדאי להימנע כמו למשל, פחמימות מזוקקות – סוכרים פשוטים, קופאין (קפה, תה, שוקו, שוקולד) הנצרך בכמויות גבוהות יכול לעודד עצבנות ,חרדה כללית, דפיקות לב, כאבי ראש כמו כן יש להמנע מאלכוהול, עישון – ניקוטין מכווץ כלי דם ומשבש את הזרימה לאזורים חיוניים, שוחק את הויטמין C, שבעל חשיבות ביצירה של נוירוטרנסמיטורים, הניקוטין מעודד הפרשה של הורמונים אדרנליים, אדרנלין וקורטיזול.
קפה + עישון: רמת קורטיזול גבוהה מובילה לעיכוב קליטת הטריפטופאן במוח מכאן שיהיה ייצור מופחת של סרטונין והתוצאה היא חוסר שקט, מצבי רוח, שינה לא טובה, עצבנות, דיכאון ועוד..

ההמלצה התזונתית תהיה למזונות עשירים בויטמיני B כמו דגנים מלאים, כמו כן המלצה למזונות עשירים בחומצת אמינו טריפטופאן, קטניות, ירקות ופירות, ומזונות המכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 – דגי ים צפוני, זרעי פשתן ועוד..

הגישה הנטורופתית כוללת גם  טכניקות נוספות כמו דמיון מודרך, ביופידבק, התמקדות, תמציות פרחי באך, תירגול נשימות, וכלים  יומומיים נוספים לאיזון מערכת העצבים ושיפור מצב הרוח.

תוספי מזון

  • קומפלקס B עם דגש על ויטמיני B ספציפיים המשתתפים בתהליך סינתיזה של הנוירוטרנסמיטור סרטונין
  • חומצה פולית וויטמין – B12 יש לבדוק חסרים של B12 ולשקול טיפול בהתאם.
  • ח.שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ואומגה 6.
  • ח.אמינו
    SAM -E – S -adenosyl -L-methionine – ס- אדנוזיל- ל- מתיונין
    נגזרת של החומצה האמינית מתיונין, רכיב זה קיים בכל תאי גוף האדם אחד מתפקידיו המרכזיים הוא בתהליך המתילציה, תהליך בו מייצר הגוף מרכיבים חיוניים כמו בניית סחוסים, סינתוז של נוירוטרנסמיטורים וניטרול תאים בגוף.
    הSAM – חיוני לויסות מצבי רוח ע"י העלאת רמות הנוראפינפרין והסרטונין, ריכוז זה מצוי בגופינו, אך רמתו פוחתת עם הגיל. שימושים נוספים: אוסתיאורתריטיס, פיברומיאלגיה, תסמונת קסם וסתית (PMS), הפרעות קשב וריכוזׁ(ADHD).5HTP – 5 – Hydroxytryptophan הידרוקסי טריפטופן.
    5HTP הוא חומר מוצא לסרטונין, טרנסמיטור מקבוצת המונואמינים בעל השפעות התנהגויות רבות, לסרטונין תפקיד באיזון מצב הרוח, בשליטה על אכילה, קביעת מצבי ערות ושינה, ווויסות כאב.
    מולקולת הקדם שממנה נגזר סרטונין היא החומצה האמינית טריפטופן(Tryptophan ).
    האינזים טריפטופן הידרוקסילאז מוסיף למולקולה קבוצת הידרוקסיל ויוצר (5HTP-הידרוקסי טריפטופן)
    האינזים 5-HTP דקרבוקסילאז גורע מ- 5HTP קבוצת קרבוקסיל, והתוצר הנותר הוא – 5HT (סרטונין). להלן התהליך הכימי:Tryptophan* –> 5-Hydroxytryptophan (5-HTP) –> Serotonin(5HT) –> N-Acetyl-serotonin -> Melatonin

צמחי מרפא

קיימים צמחים רבים היכולים לסייע במצבי דיכאון, יש להתאים את פורמולת הצמחים לכל אחד באופן אינדיבידואלי, קיימים סוגים רבים של דיכאון ובהתאם לכך גם צמחים רבים שעובדים במנגנונים שונים.

רודיולה – Rosea Rhodio
צמח נפוץ בשימוש במיוחד ברחבי רוסיה, בעלת השפעה מחזקת על תיפקודי הגוף והאון המיני, חיזוק מערכת העצבים – השפעה מעוררת ונוגדת דיכאון, השפעה אדפטוגנית – הגברת עמידות למצבי סטרס, הגנה על הלב במצבי סטרס, השפעה אנטיסרטנית.
מסייעת גם בהגנה על שריר הלב בזמן מתח ולחץ, מונעת השפעה שלילית של עודף אדרנלין המופרש במצבי סטרס.
הרודיולה משפרת את הפעילות המנטלית ע"י כך שהיא מעכבת את פירוק הדופמין והסרטונין במוח ומונעת ירידה ברמתם במצבי סטרס.

הרודיולה מייעלת את קליטת הטריפטופן ו – 5 הידרוקסי טריפטופן (חומרי מוצא לסינתיזה של סרטונין) בתוך המוח.ישנן עבודות המראות על עלייה של עד 30% ברמת הסרטונין בעקבות טיפול ברודיולה. לא קיימים דיווחים כלשהם על תופעות לוואי בעקבות השימוש בצמח, לאנשים מסויימים עלולה לגרום לכאבי ראש, מיגרנות .

התוויות נגד: אין לצרוך עם כל טיפול קונבנציונאלי נגד דיכאון כמו תרופות אנטידפרסנטיות ממשפחת SSRI , חוסמי MAO ,טריציקליים, בנזודיאזפינים. לפני השימוש מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי.

היפריקום – פרע – St. John`s Wart
צמח מרגיע, נוגד דיכאון, מזין ומחזק את מערכת העצבים, משפיע על מנגנון הסרטונין בהיותו מעכב (Monoaminexidase Inhibition) MAO .
החומרים הפעילים בצמח זה הם תרכובות פנוליות כמו הפיריצין, פלבנואידים, חומצות פנוליות, פיטוסטרולים ועוד..
שני רכיבים של ההיפריקום נחקרו באופן יסודי ולהם מייחסים חלק מפעילותו: היפיריצין והיפרפורין.

לאחרונה אושר ההיפריקום לשיווק כתרופת מרשם תחת השם "רמוטיב" – התרופה מיועדת לטיפול בדיכאון קל- בינוני כולל חרדה, מצבי מתח, לחץ, עצבנות, מצבי רוח משתנים, קשיי הירדמות, החומר הפעיל בתרופה מופק מהצמח ונקרא ZE117 .
רמוטיב בניגוד למיצויי היפריקום אחרים מכילה כמות מזערית של היפרפורין – החומר האחראי לריאקציות בין תרופתיות.
בנוסף לרמוטיב אין תופעות לוואי כמו תופעות הלוואי הנלוות לתרופות נוגדות דיכאון.

התוויות נגד: מגביר רגישות לשמש, לכן יש להמנע מחשיפה לשמש בזמן נטילתו, כמו כן אין לצרוך עם כל טיפול קונבנציונאלי נגד דיכאון כמו תרופות אנטידפרסנטיות ממשפחת SSRI , חוסמי MAO ,טריציקליים, בנזודיאזפינים. חולי HIV , מטופלים בציקלוספרין (מושתלים).
לפני השימוש מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי.

צמחי מרפא נוספים בעלי השפעה מרגיעה ומאזנת את מערכת העצבים:

פסיפלורה
בעל פעילות מרגיעה עדינה, משפיע גם על חוסר מנוחה בשינה.

סכיזנדרה
צמח מרפא נפוץ ברפואה הסינית, ידוע ביכולתו לחזק את מערכת העצבים, בעל השפעה נוגדת דיכאון, ולראין ועוד..
בהתמודדות עם סממני דיכאון יש להתייחס לפאן הרגשי ולבחור טיפול המתאים לכל אחד באופן אישי , חלק מהאפשרויות הוזכרו כמו טיפול התנהגותי, קוגניטבי, דינאמי, פסיכיאטרי בהתאם לצורך.

חשיבות רבה לפעילות גופנית כלשה המעלה הפרשה של נוירוטרנסמיטורים שונים במוח, או פעילות מדיטטיבית כמו: יוגה, טאי צ'י, מדיטציה,דמיון מודרך, פרחי באך יכולים להשפיע על מצבי רוח משתנים ודיכדוך קל.
קיימות שיטות רבות נוספות לטיפול בסממני דיכאון כמו היפנוזה, EMDR, ביופידבק ועוד.