UTI – דלקות בדרכי השתן ובעיקר בשלפוחית השתן הן בעיות הזיהום הנפוצות ביותר ושכיחותן בקרב נשים גבוה לפחות פי – 5 מאשר בגברים.
UTI שכיח ביותר בנשים בגלל המבנה האנטומי הייחודי לנשים.

  • הסמיכות של האנוס
  • הסמיכות של הוגינה והשופכה
  • השופכה אצל נשים קצרה יותר – אורך השופכה אצל נשים 4 – 3 ס"מ קצר פי 4 משל גברים.

Cistitis – דלקת שלפוחית השתן
Urtheritis – דלקת של השופכה
Pyelonephritis – זיהום בכליה

Cistitis – דלקת שלפוחית שתן

דלקת בדרכי השתן היא אחת הבעיות הזיהומיות הנפוצות ביותר.
כחמישית מכל הנשים סובלות לפחות פעם בשנה מאי נוחות בדרכי השתן. 37.5 אחוזים מהנשים שלא סבלו מזיהום בדרכי השתן תפתחנה את התופעה בתוך 10 שנים ול – 2.4 אחוזים מהנשים הבריאות כביכול, יש רמות גבוהות של חיידקים בשתן, עובדה המציינת דלקת סמויה בדרכי השתן.
באופן טיפוסי, נשים בעלי היסטוריה של דלקות נשנות בדרכי השתן סובלות מדלקת כזאת לפחות פעם בשנה.
זיהומים נשנים בשלפוחית השתן עלולים להוות בעיה רצינית, מפני שאצל כמחצית מהנשים תתעורר בסופו של דבר בעיה בדרכי השתן העליונות, כלומר בכליות – Pyelonephritis .

זיהום נשנה בכליות יכול לגרום לנזק הדרגתי, שיביא אצל חלק מהחולות לאי ספיקת כליות.
אצל גברים דלקות שלפוחית שתן פחות שכיחות ובדר"כ מעידות על מום מבני או זיהום בבלוטת הערמונית.
אצל ילדים דלקות בדרכי השתן נדירות – 0.05%, אבל אצל 2% מהילדות יש כמות גדולה של חיידקים בשתן.

הסימפטומים

  • צריבה בעת מתן שתן.
  • דחיפות ותכיפות במתן שתן.
  • שתן עכור, בעל ריח חריף.
  • כאבי בטן תחתונה.
  • כאב בחלק העליון של הגב.
  • תחושה שהשלפוחית אינה מתרוקנת לגמרי.
  • לעיתים דם בשתן- שתן דמי.

הגורמים לדלקת שלפוחית השתן

85% מהזיהומים בדרכי השתן נגרמים ע"י חיידקי ה – אי קולי (E-COLI), שנמצאים באופן טבעי במעיים וסביב פי הטבעת, החיידקים האלה נודדים מפי הטבעת או מהפרשות ואגינליות לתוך השופכה ומשם לשלפוחית השתן, שם ייצמדו לדפנות שלפוחית השתן וייתרבו.

גורמים רבים קשורים לסיכון מוגבר ללקות בזיהום בדרכי השתן:

  • זיהום חיצוני – בעקבות הגיינה לא נאותה (ניגוב הפוך למשל)/
  • חסימה בדרכי השתן – כתוצאה מחול/אבנים שעושים חסימה ואז נוצר – סטאזיס, מצב בו השתן עומד ונמנעת הזרימה החופשית של השתן.
  • שימוש בחומרים קוטלי זרע – עלול להביא לגירוי של הרירית, בתשתית ירודה יביא למצב של דלקת.
  • הריון – תכיפות כפולה: שינויים תיפקודיים נורמלים בדרכי השתן כחלק מהסתגלות הגוף להריון, זרימה איטית של השתן ונוכחות סוכר בשתן מעלים את השכיחות לדלקות בהריון.
  • יחסי מין – מעבר של חיידקים מפי הטבעת לנרתיק ולדרכי השתן.
  • הפרעות מערכתיות – סכרת, סרטן שלפוחית השתן (שכיח יותר בגברים).
  • מומים מבניים של דרכי השתן החוסמים את זרימת השתן החופשית, זרימה חוזרת של שתן מזוהם מהשלפוחית אל תוך דרכי השתן העליונות הוא גורם חשוד בהתפתחות של זיהומי כליות והתפתחות זיהומים אחרים.

אבחנה

האבחנה נעשית בהתאם לסימפטומים ולממצאים בשתן.
בדיקות מעבדה:

  • בדיקת שתן כללית ותרבית שתן
  • במקרים של דלקות חוזרות – בדיקה הנקראת IVP – צילום רנטגן של מערכת השתן באמצעות חומר נוגד, בדיקה זו נעשית במקרים מיוחדים על מנת לקבוע האם יש מום מבני.
  • לעיתים מומלצת גם בדיקת אולטרסאונד, אם כל הבדיקות לא העלו תשובה מוחלטת , תתבצע ציסטוסקופיה – בדיקה של שלפוחית השתן באמצעות סיב אופטי.
  • אצל 60% מהנשים יש רמות משמעותיות של חיידקים בשתן, האבחנה נעשית ע"פ הסימנים והממצאים בשתן, בדיקה מיקרוסקופית של השתן תראה רמות גבוהות של כדוריות דם לבנות ושל חיידקים.

הטיפול הקונבנציונאלי

מתן אנטיביוטיקה, הטיפול האנטיביוטי בעייתי, כי הגורם הוא לא תמיד חיידקי ושימוש חוזר באנטיביוטיקה גורם לעמידות וליצירת פלורה לא נורמלית, שמובילה לפטרת (קנדידה).

הטיפול הטבעי – נטורופתי בדלקת שלפוחית השתן

דלקות חוזרות בדרכי השתן מופיעות אצל מי שתשתית מערכת החיסון שלה חלשה ולכן הטיפול הנטורופתי מתמקד בחיזוקה של מערכת החיסון.
חיזוק מערכת החיסון יעשה ע"י תזונה מתאימה, תוספי מזון וצמחי מרפא מתאימים, יש להתייחס גם לרובד הנפשי – העלאת הויטליות וחיזוק האנרגיה התחתונה .

הגישה התזונתית

הגברת השתייה – בעיקר מים, חמוציות, משקאות צמחים, מיצי פירות וירקות מדוללים, כמו כן המנעות מאלכוהול, קופאין, פירות הדר, סוכרים פשוטים, מזון מעובד, תרופות.

תוספי מזון

השימוש העיקרי הוא בויטמין C חומצי, המינונים שונים בין מצב אקוטי למצב כרוני ויותאמו למטופל בהתאם לתמונה הקלינית..

צמחי מרפא

קיימים צמחי מרפא רבים לשימוש בדלקת שלפוחית השתן, הצמחים בעלי אפקט משתן, העיקר והנחקר ביותר הוא מיץ החמוציות.

חמוציות – Cranberry
מחקר שפורסם ב- 1968 הראה, כי שתייה יומיומית של מיץ חמוציות הביאה להטבה ניכרת אצל 73% ממשתתפי המחקר (44 נשים ו 16 גברים), שסבלו מזיהום בדרכי השתן, החוקרים מציינים כי הפסקת הטיפול בחמוציות גרמה להחזרת הדלקות ב – 60% מהמקרים.
מחקרים אחרונים, שבדקו את מנגנון פעולת החמוציות , זיהו מספר תרכובות פעילות – d-mannose ונגזרותיו ובראשן – Methyl -alpha -d-manuopyra noside .
תרכובות אלה מונעות את הידבקות החיידקים הפתוגניים לרירית הדפנות של דרכי השתן ומאפשרות את סילוקם היעיל ע"י זרם השתן.
בפעילותן של החמוציות, למעשה, נמנעות התנחלויות בקטריאליות והתפתחות זיהומים.
התרכובות המצויות בחמוציות נקשרות לקולטנים של החיידק הפתוגני ובכך מונעות את יכולת "העגינה" על דפנות דרכי השתן.

המלצות כלליות

יש להימנע מעיכוב בהטלת שתן
לשמור על איזור הואגינה ופי הטבעת יבשים
לנגב את פי הטבעת לאחר עשיית צרכים מקדימה לאחור
להטיל שתן לפני ואחרי קיום יחסי מין ולשטוף את הוגינה
ללבוש לבנים 100% כותנה לבנה
לא להשתמש בספריי, טמפונים, פדים מבושמים ושטיפות ואגינליות – הכימיקלים עלולים לגרום לגירוי.