הזנגביל נמצא בשימוש נרחב ברפואה העממית, יהודי תימן משתמשים בזנדביל יחד עם דבש לטיפול בשיעול וליחה ולחיזוק כוח הגברא, רטיית מיץ זנגביל על המצח משמשת כטיפול נגד כאבים ומשרה של זנגביל מועיל כנגד בחילות והקאות, בפרס טוחנים את הזנגביל ושמים אותו על שן כואבת.
ברפואה החדישה משתמשים בשורש הזנגביל להרחבת כלי דם העליונים של העור ולדרכי העיכול.
שורש הזנגביל עשיר בשמן אתרי המסייע בסילוק ליחה מדרכי הנשימה.

פעילות רפואית
בעל השפעה מובהקת על מערכת העיכול, אחת הסיבות לכך שהוא תבלין מאוד נפוץ בקרב עמים רבים,
ספציפי לטיפול בבחילות, בצרבת, בעל פעילות מעכבת על התכווצות הקיבה, ספאזם של דרכי העיכול בעיקר של המעי הגס, עיכוב של הפרשת בקיבה.
אניספסמודי – נוגד עווית לדרכי העיכול, השמן הנדיף שהוא מכיל עוזר בספיחה של גזים.
עוזר בהמרצה של מחזור הדם, מתאים במקרים של רגליים וידיים קרות, לטיפול במחלות של הסתיידות של כלי הדם לגפיים. בשל הפעילות הממריצה, יש להיזהר במקרים של יתר לחץ דם.

חומרים פעילים
2-1% שמן המכיל Zingiberol וחומרים נוספים.

אופן השימוש
מבשלים 100 גרם שורשים כתושים בליטר יין ומסננים, שתייה של 3 כפות ביום משמשת כסירופ נגד שיעול, ליחה ומחלות דרכי הנשימה.
לטיפול בהצטננות- חולטים חצי כפית זנגביל טחון ואפשר להוסיף חצי כפית קינמון בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש ושותים.

התוויות נגד
יתר לחץ דם.