מיגרנה אינה ניתנת לאיבחון ע"י בדיקה או צילום, קיימים סוגים רבים של כאבי ראש, כאבי ראש משיעול, כאב ראש שתלוי בעונות השנה.
סוגי כאבי הראש העיקריים הם:
מיגרנה, כאב ראש לוחץ הקרוי – Tension Headhace, כאב ראש עונתי המופיע בהתקפים או כאבים מסוגים אחרים. הכאבים האחרים יכלים להיות כאב ראש הבא בסמוך לאחר או תוך כדי מאמץ, כאב כתוצאה מחשיפה לקור, יחסי מין, שיעול ועוד..

מיגרנה

כאבי ראש מסוג מיגרנה מאופיינים בכאב ראש הנמשך 4- 72 שעות, ללא טיפול או כשהטיפול לא עוזר.
בנוסף אם מופיעים שניים מהמאפיינים הבאים כמו כאב פועם, כאב שמופיע בצד אחד של הראש,הכאב הוא בעוצמה בינונית עד קשה, הכאב מגביל את הפעילות היומית או כאב המתגבר בעת פעילות גופנית- אז מדובר במיגרנה. קיים גם אחד מהסימפטומים הבאים: בחילה/הקאה/רתיעה מאור או מרעש .

הסיבה למיגרנה מצויה באזור בגזע המוח, אזור זה מכונה גנרטור, שם מתחיל ההתקף המלווה בהתכווצות של כלי הדם ולאחר מכן בהתרחבותם, סביב כלי הדם מסתמנת דלקת.
15- 10% מהסובלים ממיגרנה סובלים מסימנים מקדימים לכאב הראש – הפרעת ראייה – אורות בוהקים, אזורים חשוכים בשדה הראייה, קווי זיגזג ועוד..

לרוב כאב מיגרנה מתפתח באופן הדרגתי מכאב בעל עוצמה חלשה שמגיע לשיאו תוך חצי שעה עד מספר שעות והכאב מופיע בדרך כלל בצד אחד של הראש והוא לרוב כאב "פועם".

מיגרנה קלאסית 
כאב פועם חמור המתחיל בצד אחד של הראש ונשאר שם
כאב מלווה בבחילה עם/בלי הקאה
למחצית מהאנשים יש לפני התחלת הכאב סימנים מקדימים הנמשכים מספר דקות – טישטוש ראייה, נקודות בהירות בראייה, חרדה, עייפות, הפרעות חשיבה.
ההתקף מתחיל בבוקר, מגיע לשיאו תוך חצי שעה נמשך 24-4 שעות ועשוי להופיע מספר פעמים בחודש.

מיגרנה נפוצה 
הסוג הנפוץ ביותר
כאב פעימתי חמור בצד אחד או משני צדי הראש
התחושות הקודמות לכאב נדירות
יכול להימשך מיום אחד עד שלושה ימים

כאב אשכולות (מורכבת/מסובכת)
כאב חריף – בדרך כלל ממוקם סביב עין אחת
נוטה להתרחש בקבוצות של כאב אחד עד שלושה ליום, החוזרים במשך מספר ימים ונשנים כל מספר חודשים.
אין תחושות מקדימות
יכול להיות קשור לרגישות לאור, דמיעה, גודש אפי והתנהגות סוערת

אבחנה

כאב ראש מיגרני מחולק למספר סוגים, ע"פ נוכחותם או היעדרם של ביטויים נוירולוגיים קודמים, או מחלה המתרחשים באותה עת ועל פי אופיים, שלושה מבין הסוגים כוללים את רוב החולים.

הגורמים למיגרנה

  1. יש קשר בין כאב ראש מיגרנותי לבין אי יציבות של מערכת כלי הדם. רוב הקלינאים והחוקרים מאמינים שרצף האירועים הגורם לו הוא היצרות עורקים תוך גולגולתיים עודפת (הגורמת לאספקת דם לא מספקת למוח) ובעקבותיה הרחבה של כלי הדם החוץ גולגולתיים – (שלב כאב הראש). מקובל לחשוב, כי בתחילת התהליך חלה התכווצות מוגזמת של עורקי המוח הגורמת לפגיעה באספקת הדם למוח, כתגובה להתכווצות באה התרחבות כלי דם אחרים – זהו השלב שבו מופיע כאב הראש.
  2. הפרעה בטסיות הדם – טסיות הדם אצל סובלים ממיגרנה שונים מטסיות הדם הנורמליות.ההבדלים כוללים: עלייה משמעותית בהצטברות, הבדלים משמעותיים באופן שיחרור הסרטונין ושינויים בהרכב טסיות הדם, וזאת מתוך הנחה שהגורם המאיץ הנפוץ ביותר של מיגרנה הוא סוג מסויים של אמצעי לחץ – הדבר מביא לעלייה בקטכולאמינים בפלאזמה (אדרנלין ומעבירים כימיים נוספים הקשורים אליו) הגורמים לשיחרור סרטונין וכתוצאה מכך להצטברות טסיות דם והצרה של כלי דם
  3. הפרעה נוירונית – הסברה היא, שנוירונים המעוררים את העורקים במבנים המקיפים את המוח משחררים חומר P (מעביר כימי בין עצבי), שיחרור החומר מתרחש בתגובה ישירה לשינויים במערכת העצבים המרכזית.
    חומר P הוא מתווך חשוב של כאב ושיחרורו אל תוך העורקים קשור להתרחבות של כלי דם, שחרור של מתווכי דלקת מתאי פיטום וחדירות מוגברת של כלי דם.

אחד המפעילים של מודל השערתי זה הוא מתח כרוני וכתוצאה מכך שינויים תיפקודיים בתוך מערכת העצבים הסימפטתית קובעים את סף הפעלת המיגרנה.

עדיין אין החלטה חד משמעית הקובעת מהו מנגנון של המיגרנה, מנגנון של מיגרנה מתואר כתהליך בן שלושה שלבים: התחלה, אזהרה וכאב ראש.
גורם מתח מסיים עלול להיות התחלה של התקף ונראה כי השלב הראשון תלוי בצבירה של מספר גורמי מתח לאורך זמן. ברגע שעוברים את הסף הזה יש התחלה של אירועי רצף.
השינויים בטסיות הדם, הצטברות הטסיות, שיחרור הסרטונין, עווית כלי הדם ותהליכים דלקתיים גורמים לאיסכמיה מוחית מקומית.
אחריה באים התרחבות כלי דם ושיחרור של חומר P ושל מתווכים אחרים של כאב.

טיפול קונבנציונאלי

שלוש קבוצות תרופות עיקריות משמשות לטיפול במיגרנה – תרופות שנלקחות מדי יום ומיועדות למניעה, תרופות שמיועדות לעצירת ההתקף ותרופות להקלת כאב.
הטיפול לאחר פרוץ ההתקף מבוסס על משפחה של תרופות – כולן ממשפחת הטריפטנים – TRIPTANS: קבוצה של תרופות, הפועלים על קולטנים של סרוטונין. הקולטנים נמצאים על כלי הדם המוחיים, בעיקר במעטפות המוח ועל קצות העצבים משפיעים על כלי הדם הללו. הפעולה של התרופה על הקולטנים מונעת התרחבות, של כלי הדם ואת הדלקת האופיינית להתקף מיגרנה. התרופות: אימיטרקס, זומיג, ריזאלט ורילרט.
בעת ההתקף ניתן גם להסתייע בתרופות משככות כאבים, דוגמת אספירין, אקמול, אופטלגין, אדוויל. ברוב המקרים הן יביאו להפחתה מסוימת בעוצמת ההתקף, אך לא להפסקתו.
טיפול מונע – התרופות להורדת לחץ דם מסוג חוסמי-ביתא, למשל דרלין, או חוסמי סידן או תרופות למניעת אפילפסיה שנמצאו יעילות כמונעות התקפי מיגרנה.

הטיפול הטבעי – נטורופתי במיגרנה

הגורמים
אלרגיה ואי סבילות למזון – כנראה הסיבה העיקרית לכאב ראש מיגרנותי.
מחקרים מצאו שהשכיחות לאלרגיה דומה בשלושת הסוגים העיקריים של מיגרנה.
המנגנון לפיו אלרגיה/אי סבילות למזון גורמת להתקף אינו ידוע עדיין, קיימות מספר תאוריות המנסות לשער מהו:

  • תגובה לא נורמלית לחומרי מזון פעילים מבחינה פיזיולוגית כמו טירמין.
  • מחסור באינזים מונואמין אוקסידאז, שבדרך כלל מחסל חומרים אלה.
  • אלרגיה למזון – ידוע שתגובות אלרגיות למזונות גורמות לטסיות הדם לשחרר סרטונין.
  • סטיות בטסיות הדם.
  • אלכוהול במיוחד יין אדום, ניטראטים, מונוסודיום, ניטרוגליצרין.
  • Stress , התרגשות חזקה, שינויים רגשיים – שיחרור אחרי מתח, כעס.
  • מזונות אלרגניים – גבינה צהובה, בשרים מעושנים, שוקולד ועוד.שינויים הורמונליים (וסת , ביוץ) או שימוש בהורמונים סינטתיים (גלולות, HRT ).
  • חילופי מזג האוויר, חשיפה לשמש.
  • שינה מועטה או מרובה מדי, עייפות.
  • גמילה מואזופרסרים – קופאין.
  • אמינים דיאטטיים.
    מזונות כמו שוקולד, גבינה ואלכוהול מאיצים מיגרנה הם מכילים אמינים ואזואקטיביים הגורמים להיצרות כלי דם באורח ישיר או עקיף באמצעות שיחרור של קטכולאמינים. אמינים ואזואקטיביים אלה מפורקים בדר"כ ע"י קבוצת אינזימים של מונואמין אוקסידאז, שפעולתם בטסיות דם שלחולי מיגרנה מוקטנת, בייחוד בשעת התקפים.
  • חומצות שומן וחומצה ארכידונית
  • הצטברות טסיות דם ומטבוליטים של ח. ארכידונית באירועים המובילים לאיסכמיה במוח, המקדימה למיגרנה , יש משמעות רבה ולכן הקטנת הצריכה של שומנים מהחי והגברת הצריכה של דגים, משנה את היחס בין טסיות הדם לחומצות השומניות בקרומים ומקטינה את הצטברות טסיות הדם.

תוספי מזון

מגנזיום  הוא התוסף העיקרי, פועל להרפיית שרירים, כלי דם מכווצים, בעל השפעה מרגיעה, מסייע בהפגת מתחים ומקל על נדודי שינה. קשור לפעולת וויסות טסיות הדם, נמצא בחסר אצל חולי מיגרנה ונטילה פרופילקטית מפחיתה בלמעלה מ – 40% את תדירות התקפי המיגרנה, את עוצמתן ואת המינון של התרופות.

צמחי מרפא

יעילותן של הצמחים נובעת מיכולתם לבצע את הדברים הבאים: לעכב את הפרשת הסרטונין מטסיות הדם, להקטין את תגובת כלי הדם לכיווצי כלי הדם (אדרנלין, פרוסטגלנדינים, היסטמין וסרטונין) וכמו כן לעכב יצירה של חומרים דלקתיים.
קיימים צמחים המדללים את חומר P בעצבים תחושתיים אחרי גירוי התחלתי של שיחרורו, מעכבים של הצטברות טסיות דם, יעילים יותר במניעת המיגרנה מאשר בטיפולה.