ויטמין B12 נוצר על ידי מיקרואורגניזמים בלבד. שלא כשאר הויטמינים, יהיה מקום מציאתו של ויטמין B12 בטבע. מקורו הוא במיקוראורגניזמים החיים בקרקע, במים או במעיים.
מאחר שבכל מקום כמעט מצויים חיידקים, מצוי גם ויטמין B12 כמעט בכל מקום, אבל בכמויות זעירות.
לא ניתן למצוא ויטמין זה בצמחים אלא אם כן מדובר בחומר מהצומח שנרקב או שהותסס למשל שמרי בירה , המכילים כמויות שונות ממנו. מקום ייצורו של ויטמין זה הוא במעי הגס אבל קליטת הויטמין בחלק זה של המעיים מוגבלת.

תפקידים ופעולה

  1. מרכיב בתאים האדומים.
  2. חיוני לחלוקת תאים בגוף – חיוני ליצירה ל RNA/DNA .
  3. חיוני לחילוף החומרים ברקמת העצבים (טרשת נפוצה).
  4. מעורב בחילוף החומרים של מקורות האנרגיה והבניין – פחמימות, חלבונים ושומנים.
  5. מאפשר תפקוד טוב יותר של ברזל בגוף.
  6. מסייע לחומצה פולית בייצור הכולין.
  7. חיוני לספיגה של ביתא קרוטן והמרתה לויטמין A.
  8. משפר קצב גדילה והתפתחות אצל ילדים.
  9. קיימת חשיבות רבה לתגובה של B12 יחד עם חומצה פולית, התוצאות ההמטולוגיות של המחסור בשני הויטמינים דומות, בעקבות מחסור של B12 ושל חומצה פולית עולות רמות ההומציסטאין, מטבוליט רעיל המהווה גורם עיקרי בהיווצרותן של מחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים וכו’.

תהליך ספיגת ה- B12

בשתי דרכים נקלט ויטמין B12 במעיים:
בדרך הפעפוע ובדרך הספיגה בעזרת ה- IF – Intrinsic Factor, כמויות העולות בהרבה על הכמויות הפיסיולוגיות נקלטות בדרך הפעפוע, והכמויות הקטנות שבמזון נקלטות באמצעות ה- IF בלבד.

מגנון זה פועל באמצעות חומצת המלח שבקיבה והאנזימים הפרוטאוליטיים שבקיבה ובתרסריון משחררים את הויטמין מהקשרים הפפטידיים שבהם הוא מצוי במזון. לאחר שיחרורו הוא מתחבר עם ה- IF, זהו גילקופרוטאין המופרש בקיבה ובחלק העליון של התרסריון, הצירוף הזה מובל לאורך המעיים עד לחלק התחתון של המעי הדק. שם מדביק ה- IF את הויטמין בתאי הרירית.לאחר שהויטמין הודבק בתאי הרירית ניתק ממנו ה- IF והויטמין חודר אל תאי הרירית ומשם לזרם הדם.
אם הקיבה אינה מפרישה את אותו גליקופרוטאין הספציפי הקושר את ה- B12, או אם היתה כריתת קיבה או במידה ויש ליקויים בהפשרת חומצות הקיבה, הויטמין לא ייקלט וייתכן מצב של חוסר דם ממאיר.

בניגוד לאוויטמינוזות אחרות, כאן לא מדובר רק בחוסר אספקה של הויטמין, כי אם בבעיה בהעברתו במעיים ובספיגתו.
לכן ניתן לטפל בחסרים של B12 במקרה של בעיות ספיגה באמצעות הזרקתו, היום קיימת אפשרות לטול B12 באופן תת לשוני לספיגה ישירה דרך הקפילרות ישירות לדם כתחליף לשימוש בזריקות.

גם הלבלב חשוב לקליטה תקינה של הויטמין במעיים, מיץ הלבלב אחראי על פיצול הצירוף של הויטמין מה –IF, בלעדיו הויטמין לא ישתחרר לקראת קליטתו ברירית המעיים.
קליטת הויטמין עלולה להיות פגומה גם בעקבות מחסור חלבון במזון, לאחר ברירית המעיים, מובל ה- B12 בדם כשהוא קשור לחלבון אחר הנקרא:”טראנסקובלמין 2″, זהו גליקופרוטאין, שתפקידו העיקרי הוא הובלת הויטמין ומסירתו לתאים, במיוחד לתאי הכבד ולשד העצמות. בתוך התאים נקשר הויטמין עם חלבון אחר – טראנסקובלמין 1, שתפקידו להעביר את הויטמין בדם לאחר שעזב את התאים.

יותר ממחצית הכמות של ויטמין B12 מצויה בכבד, חלק ניכר מהויטמין שבכבד מופרש במרה, מתמזג עם הויטמין שבמזון ונספג חזרה במעיים, הפרשתו של הויטמין בשתן מועטה, למעשה, ניתן לומר שהגוף “חוסך” B12 .

מחסור בויטמין B12

חסר של ויטמין זה יכול לנבוע כתוצאה מכמות לא מספקת של הויטמין במזון,למשל אצל אוכלוסיה צמחונית, אך ברוב המקרים ניתן למצוא חסר על רקע של ספיגה לקויה, מלבד המחסור ב- IF היכול להביא לחסרים של ויטמין B12 , ייתכנו גורמים אחרים כמו הפרעות בכושר ספיגה של רירית המעיים, חוסר איזון ברמת החומציות, הפרעות הנגרמות ע”י מחלות שונות, עלולות להביא למחסור, ניתוחים כמו כריתת קיבה, שימוש בתרופות המפחיתות את הספיגה כמו התרופות האנטידיאבטיות המיועדות לטיפול בסוכרתיים (גלובן, גלוקופאג’, גלובטיק וכ’ו).

סימפטומים של חסר

  • אנמיה ממארת.
  • עייפות, חולשה,חיוורון, לעיתים כפות ידיים ורגליים רדומים לאחר שינה, סחרחורות.
  • סימפטומים נוירולוגיים – כאב ותשישות בידיים וברגליים, ירידה ברפלקסים, ירידה בקליטה, שיכחה, בעיות ריכוז וזיכרון, סניליות, דמנציה, בילבול, עיוות של חוש המישוש.
  • מצב רוח ירוד, דיכאון – הרבה פעמים לא עורכים איבחון לבדיקת חסרים של B12, ובמקומם נותנים טיפול באמצעות תרופות אנטידכאוניות פסיכיאטריות.

אנשים העלולים לסבול מחסר של B12

  • נשים בהריון או מניקות.
  • אנשים מבוגרים בהם תהליך הספיגה של מרכיבי מזון הולכת ופוחתת עם הגיל.
  • אנשים שעברו כריתת קיבה – לא ייספג B12כי אין להם IF
  • אנשים הסובלים ממחלות מעייםלמשל במחלות מעיים דלקתיות- קרוהן, קוליטיס, יש בעיה בספיגה .
  • אנשים שיש להם יותר מדי פלורה פאתוגנית במעיים והפלורה אינה מאוזנת ע”י חיידקי המעיים הידידותיים.
  • אנשים בעלי תת חומציות בקיבה.
  • אנשים הסובלים מסוכרת ומטופלים בתרופות אנטידיאבטיות.
  • אנשים המטופלים בתרופות להורדת שומנים.

מקורות במזון

ויטמין B12 מצוי רק במזונות מהחי, בשר בקר, כבש, עוף, דגים – סלמון, מקרל, הרינג,כמו כן בחלב ומוצריו ובביצים.
חיידקי המעיים – במידה וקיימת מיקרופלורה מאוזנת, אך אצל רוב האנשים אין הם מספקים את התצרוכת הנחוצה של הויטמין.
ספירולינה ומוצרים מהצומח מותססים – מיסו המופק מסויה, הוכחו כמקורות לא זמינים של B12.

מינונים

RDA למבוגרים – 1 מק”ג.
מינון תחזוקתי- 1000 מק”ג.
מינון טיפולי – עד 3 מ”ג.
הצורה המומלצת היא Hydroxy – cobalamine.